דרישה/חושן משפט/רי

דרישה ‏ חושן משפט רי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יא

וכתב הרמ"ה כו' אבל ר"ח כו' בב"ב דף קמ"א קמ"ב האי דאמר נכסי להאי דמעברתא א"ר הונא האי מזכה לעובר והמזכה לעובר ל"ק איתיביה ר"נ לר"ה האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה (ואף להרי"ף והר"י הלוי וסייעתייהו דמוקי להאי מתניתין כשמת דוקא וכמש"ר בשמם בסי' רל"ג מ"מ לא עדיף אמירה דשכ"מ ממסירה להדיוט וקשה לרב הונא דאמר שמזכה לעובר היינו שמסרו ליד אחר שיזכה לעובר אפילו הכי לא קנה והמקשן לא ידע לחלק דשאני שכ"מ משום שלא תטרוף דעתו דדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמ"ש הרמב"ן טעמו שהרי התרצן השיב לו שאני בנו דדעתו של אדם קרובה לו אבל המקשן לא ידע וק"ל) א"ל משנתינו זו איני יודע מי שנאה כולי עד ולימא ליה דאמר לכשתלד (ופי' רש"י אמאי לא משני רב הונא דמתני' דילדה אשתי זכר מיירי באומר לכשתלד) רב הונא לטעמיה דאמר ר"נ המזכה לעובר לא קנה ר"ה אמר אף לכשתלד ל"ק כו' וקאמר שם ר"י אמר המזכה לעובר ל"ק וא"ת משנתינו בנו שאני דדעתו קרובה אצלו ומסיק התם וקאמר הלכתא המזכה לעובר לא קנה וס"ל להרמ"ה דהיינו ע"פ תירוצא דר"י דמוקי למתני' מפני שדעתו קרובה אצל בנו ולא שני ליה בין אומר לכשיולד ללא אמר ור"ח ורא"ש ס"ל דמאי דמסקינן הלכתא המזכה לעובר לא קנה היינו ע"פ תירוצו דר"נ דס"ל דאם אמר לכשיולד קנה דהלכתא כוותיה בדיני ולהכי אפי' המזכה לעובר אחר נמי קנה כשאומר לכשתלד ובמזכה לבנו ס"ל לר"ח והרא"ש דגם ר"נ ס"ל דעדיף בנו מפני שדעתו קרובה (לו ולהכי אפי' לא אמר) [דלר"י דל"מ] לכשתלד אפ"ה ס"ל דבבנו קנה אפי' לא אמר לכשתלד כ"ש לר"נ וק"ל א"נ ס"ל לרא"ש ור"ח דר"י ור"נ לא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא דגם לר"י קנה באומר לכשיולד אלא משום דס"ל דגבי בנו קנה אפילו לא אמר לכשתלד ומתניתין קתני בהדיא בנו להכי תירץ שאני מתני' דדעתו קרובה אצל בנו ואף לדעת ר"ח ורא"ש דמהני כשאמר לכשיולד היינו דוקא בכזה דמעתה יהיב המתנה לאחר לזכות להעובר והמתנה מונח ביד המזכה עד אחר שיולד ועדיין הוא בידו ולא חזר בו הנותן קודם שנולד העובר וכדמסיק רבי' ומשה"נ כ"ר סתם לעיל דל"ק וכנ"ל אבל המרדכי ר"פ י"נ כתב דיש דעות בזה וכ"כ ג"כ מ"ו ר"מ ז"ל בד"מ ובש"ע בסימן ר"ט ס"ד ע"ש:

יב

ופסק ר"ח דה"ה נמי בירושתו כו' והראב"ד כתב שיש לו זכיה בירושתו כו' ביבמות ד' פ"ז תנן בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי ע"ש בפירש"י ואמרי' בגמרא זו דברי ר"י אבל חכמים אומרים אין לו בנים אוכלים בשביל משפחה ופרש"י משום משפחה שאין א' בישראל שאין לו יורשים כל זמן שלא נולד העובר זוכה הקרוב לירושת כהן ואוכלים בגינו ופסק הרי"ף ור"ח והרמ"ה כרבנן דאין לו זכייה ואינו פוסל והראב"ד והרא"ש פסקו כר"י נמצא דהנ"מ בפלוגתא זו היא אם העבדים אוכלים בתרומה או לאו ואע"פ שבחו"ל מצוות תרומה אינה נוהגת מ"מ נוהגת בא"י ובארצות הסמוכה לה לכן כ"ר לפלוגתא זו וכ"כ בי"ד כל דיני תרומה ואעפ"י שבי"ד סי' צ"ח כ"ר ז"ל חוץ מטבל ותרומה שאין לנו עסק בהן כו' התם לשון הרשב"א היא אבל א"ל דרבינו כתב כאן לפלוגתא זו משום דיש נ"מ גם לעניין דינא דממונא אם יש לזה העובר אחין מן האב ומת האם בעודה מעוברת ממנו שאם יש לו זכייה בבטן אזי מנחיל אחין מן האב דזה אינו שהרי לקמן סי' רע"ו כ"ר בהדיא שעובר אינו יורש להנחיל לאחין מן האב וה"ט משום דעובר מיית ברישא ואינו יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו כמ"ש לקמן שם ומיהו אפשר לומר דמש"ר התם לא משום דפשיטא ליה דהוא מיית ברישא אלא מספקא ליה (וכן הוא שם בס"פ מי שמת ואיכא נ"מ בדתפיס אחין מן האב ורבינו בסימן רע"ו לא מיירי בתפיסה ויותר נראה דיש נ"מ כמ"ש בפרישה:

יג

ואם זיכה כו' נראה דאפי לרי"ף וסייעתיה דמוקי למשנה אם ילדה אשתי זכר יטול מנה כו' דוקא בש"מ וכמבואר בדברי רבינו בסי' רנ"ג סעיף מ"ב כאן בזיכוי ע"י אחר מודים דמהני אפי' בבריא (מיהו הרמב"ן וקצת רבוואת' ס"ל דהרי"ף אינו מחלק בזה והביאן הב"י גם בש"ע ע"ש) וזיל בתר טעמא שכ"ר שם בשם הרי"ף משום דהוה קניין דברי' ועוד דהוה אסמכתא ועוד דאין מטבע נקנה בחליפין והני טעמי כולם אינם שייכים בזיכוי וכן מוכרחין אנו לומר לדעת הרמב"ם שבפ' כ"ב דמכירה כתב דין מזכה לעובר שלו דקנה ולא חילק בין שכ"מ לבריא ובפ"ח דזכייה כתב ז"ל ש"מ שצווה לתת מתנה לעובר שבמעי אמו זכה העובר מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמו שביארנו (ופי' המ"מ כמו שביארנו פכ"ב דמכירה) אמר אם ילדה אשתי זכר כו' וכתב המ"מ אם אמר אם ילדה אשתי זכר כו' משנה פ' מי שמת ופירשה המחבר דוקא בש"מ כו' ואילו בפ' כ"ב דמכירה כתב י"א דדוקא בש"מ אמר ר"י זיכה לעובר שלו קנה אבל בבריא לא ויש שאין מחלקין וזה דעת המחבר כו' הרי לך שהרמב"ם והמ"מ ע"כ חילקו בין מזכה לעובר ובין האומר אם ילדה יטול כו' ומטעם שכתבנו ולהכי לקמן סי' רנ"ג כ"ר טעם הרי"ף והר"י מיג"ש בצידו כדי שלא תטעה לדמותו למזכה לעובר גם המ"מ פ"ח דזכייה כתב טעמים ההם שכ"ר בעינם ע"ש ורבינו שכתב שם בסי' רנ"ג דאיירי אפי' בבריא ולא מצריך שם זיכוי אין להקשות למה כתב כאן אם זיכה לעובר שלו דהא כ"ר שם דהאומר אם ילדה אשתי זכר מיירי שחייב נפשו במנה ושיעבד ע"ז נכסיו בקניין דהוה כזכייה ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.