גליוני הש"ס על הירושלמי/פסחים/ד/א

גליוני הש"ס על הירושלמי פסחים ד א

פרק ד' ה"א (שם) א"ר יוסה פסח שהקריבו בשחרית אינו פסח עולה שהקריבוה בשחרית עולה היא, נ"ב כל' זה לקמן פ"ט ה"ו:

שם (י"ג א') דר' יודה אמר אסור לפרש בים הגדול, נ"ב ירושלמי מועד קטן פ"ג ה"א, וע' ירושלמי שבת פ"ב ה"ו בג' מקומות השטן מצוי לקטרג המהלך בדרך לעצמו והישן בבית אפל לעצמו והמפרש בים הגדול:

שם (ב') במתמי', נ"ב העיקר בהקושי' כפי' הב' שבק"ע אך מאי דמשני במתמיה אין נ' הפי' כדבריו רק הפי' דאיירי באדם שידוע שהוא מחליש אם אין עושה מלאכה וכעניין שמצינו בבבלי ב"מ ע"ז א' כי קאמר רבא באכלושי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי ותיבת במתמי' פירושו במחליש ע' בבלי פסחים ע"ד ב' מאי שנא מחלא מתמהא וברש"י, מתמהא, חלש מעיקרו כו' ובבבלי סנהדרין צ"ה א' אמרי נישדי בי' ידא האידנא אמר להו תמהיתו פי' נתחלשתם מטורח הדרך ע"ש וכך כאן במתמי' פירושו במחליש היינו במי שידוע בו שאם אין עושה מלאכה מחליש וע"כ אם לא יעשה מלאכה יהי' ניכר דהוא וודאי רק מחמת איסור והוי מחלוקת:

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.