גליוני הש"ס/קידושין/ל/ב
להשיאו אשה מנלן כו'. נ"ב עיין דברי חידוש בשו"ת הרד"ך בית י"ז חדר ז' וע"ש דיוצא מדבריו דגם אשה חייבת להשיא בתה משום שבת או משום איסור לעמוד בלא איש דאיתי' באשה משום הרהור או חשד עש"ה וצ"ע דהי' ראוי שתהי' מחויבת להשיא גם בנה מטעמים הנ"ל דנהי דלא מיפקדא במצות פ"ו דידי' מ"מ הא חיובים הנ"ל ביה נמי איתנהו ומדוע לא תתחייב מחמתיהו בבנה כמו בבתה וצ"ל דאע"ג דמחויבת מ"מ מתני' לאו בהכי איירי רק בהחיוב מפאת פ"ו דחיוב זה ליתי' באשה וצ"ע בזה שם בכל דברי הרד"ך עש"ה:
ללמדו אומנות כו' דא"ק ראה חיים כו'. נ"ב כזה מכות ח' ב' חיותא הוא דלמדי' ע"ש ברש"י:
אם אשה ממש הוא. נ"ב הוקש האומנות לאשה דכתי' ראה חיים עם אשה וכן בסנהדרין פ"א א' ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חבירו דהאומנות קרוי אשה וכן קרוי הזיווג דעת כדכתי' והאדם ידע וכן האומנות, עיין בבא מציעא ל' ב' והודעת להם זה בית חייהם וברש"י ללמוד להם אומנות להתפרנס בו כו',:
כל שאינו מלמדו אומנות מלמדו ליסטות ליסטות ס"ד אלא כאילו מלמדו ליסטות. נ"ב דוגמא לזה סוטה כ"א ב' כל המלמד את בתו תורה מלמדה תפלות תפלות ס"ד אלא אימא כאילו למדה תפלות:
א"כ מת"ל איש איש סיפק בידו לעשות כו'. נ"ב עיין מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' מ"א ואין נ' לענ"ד דכאן אמרי' כן רק מפאת דכתי' תיראו לרבות אשה:
נתגרשה שניהם שוים. נ"ב אולי אשמעי' דלא פטרינן לה מטעם דיחוי אצל מצוות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |