גליוני הש"ס/פסחים/קטז/ב

דף קט"ז ע"ב

ולא עוד. נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' נ"ח ד"ה שאלה סמ"ג דבסדר של פסח כו' ומש"ש אבל לגירסת גאונים מסתייא דא"צ מכח האי טעמא כו' היינו דנהי דאין החשש גדול כ"כ לאסור עבורו מ"מ אהני מיהת לעניין שלא יצוו חכמים לעשות כן וזו דוגמא אל מקומות שמבואר בם סברא כזאת הבאתים בלקח טוב כלל ח' אות י"ב ועוד בכמה דוכתי וע"ע רש"י סוטה כ"ג ב' ד"ה ולא נוטלות כתובה ותוס' שם וע"ע לעיל כ' ב' תוד"ה הא דכ' דתלוי' לר"ש היינו דלא מיחייב לשורפה ע"ש ואינו מובן דהא שריפת תרומה טמאה מצוה כמבואר בשבת כ"ה א' וא"כ אחרי דאין איסור שוב ראוי שיהי' חיוב ככל ספק מצוה דצריך לעשותה מספק וצ"ל דגם כאן הוא כסברא הנ"ל דנהי דאין בהשריפה גנות שתהי' השריפה אסורה מ"מ יש בה ערך זה מן הגנות עכ"פ שא"א שיהי' חייב לשרוף כיון דסוף סוף הוא רק ספק ויש בה אפשריות טהרה דשמא יבא אליהו ויטהרנה וע"כ אין לנו לחייב אותו עכ"פ לאבד תרומה שיש בה אפשריות טהרה עדיין ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף