גליוני הש"ס/פסחים/קח/א

דף ק"ח ע"א

ר' ששת הוי יתיב כו' נימא קא סבר כו'. נ"ב ע' רוקח ה' ברכת אירוסין סי' שנ"ג וז"ל מה שמתענין החתנין עד לאחר הברכה מצאתי באגדה מפני שמצוה חביבה עליהם כדרך שעושין חסידים הראשונים שהיו מתענין על מצוה החביבה כגון לולב ושאר דברים עכ"ל ונ' הכוונה בפשיטות שהיו מתענין ערב סכות דאילו ביו"ט הרי אסור להתענות וקצ"ע מכאן דא"כ מאי קאמר נימא קא סבר כו' הרי יוכל להיות בפשיטות שהי' מתענה על חיבוב המצוה כמו דמצינו כן גבי לולב דאיננו מצוה של אכילה כלל ואולי הך דתענית על מצוה החביבה שייך רק גבי לולב משום דבא לשמחה וכדרשתם ז"ל ושמחתם וגו' בלולב אבל לא שייך במצה:

ואם אשה חשובה היא. נ"ב ע' ל' אשה חשובה בכתובות ע"א ב' ושם ע"ה א' וע"ש ברש"י ובע"ז כ"ה ב' וכאן הפי' לכאורה שהיא חשובה לעניין זה שאוכלת כל השנה בהסיבה דהואיל ודרכה בכך ה"ל דרך חירות רק בהסיבה ועמ"ש בקידושין ז' א' לעניין גדר אדם חשוב ושוב מצאתי בס' תניא רבתי סי' מ"ז ואם היא אשה חשובה צריכה הסיבה פי' מורי הרב חביבי ז"ל אשה חשובה אשה עשיר' שהכניסה לבעלה שתי שפחות כדי לשמשה עכ"ל וע' כתובות נ"ט ב' והך דכתובות ע"ה א' וע"ז כ"ה ב' לכאורה אין לפרש כן ומצאתי עוד ברוקח סי' רפ"ג וז"ל ואם אשה חשובה שאין הבעל מקפיד עלי' צריכה הסיבה עכ"ל ומשמע דזהו גדר החשיבות כל שאין הבעל מקפיד על הסיבתה:

בן אצל אביו בעי הסיבה. נ"ב ואפי' הוא רבו, שו"ת הרא"ש כלל י"ד בסופו והתוס' כאן נסתפקו בזה וחוץ מדבריהם נ' עוד טעם דבלא"ה הא איתקש בפ"ק דקידושין מורא אב למורא המקום וא"כ כיון דבן אצל אביו צריך הסיבה מה תוספת יש במה שהוא ג"כ רבו ומוראו כמורא שמים גם מפאת עניין הרב כדי שיופטר:

כי תניא ההיא בשוליא דנגרי. נ"ב ל' השאלתות פ' צו אע"ג דכל יומא עביד לי' יקרא (לרבי') מהו דתימא ה"ל כי דלאו אורחי' קמ"ל עכ"ל בא לתרץ דשוליא דנגרי פשיט דמדוע יפטור וע"ז תי' דה"א דהואיל דתמיד חולק כבוד לרבו ה"ל עניינו של זה כאילו לאו אורחי' להסב דכל דלאו אורחי' פטור מהסיבה וכמו דאשה א"צ הסיבה משום דלאו אורחה להסב כמבואר בשאלתות שם ומובא ברשב"ם כאן:

גליון הש"ס ד"ה אמרי לה להאי גיסא כ' שבת ק"ה ע"א כו'. נ"ב ועוד בגיטין ס"ז ב':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף