גליוני הש"ס/סוכה/כט/א

דף כ"ט ע"א

משתסרח המקפה של גריסין. נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ז אי' ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה של גריסין ואפי' של כל דבר עכ"ל וצ"ע דא"כ ל"ל למיתליי' בשל גריסין ושוב ראיתי שדבריו לקוחים מן הירושלמי כאן ע"ש:

לדידי כיון דאנינא דעתאי כו'. נ"ב דוגמתו ב"ב כ"ג א' ע"ש דגם שם הוא מימרא דר' יוסף כמו כאן וע"ע מ"ק י"ח א' א"ר נחמן בר יצחק לדידי כשפה המעכבת דמי לי ופירש"י לדידי דאנינא דעתי וק"ק מדוע ר' יוסף כאן פירש ואמר לדידי כיון דאנינא דעתאי כמי שתסרח המקפה דמי לי ואילו רנב"י אמר סתם לדידי כשפה כו' דמי לי ויובן זה עפ"י גמ' יומא ל' א' אמר רנב"י ואנא אפי' לשתות נמי מידע ידעי דאנינא דעתאי וע"כ לא הוצרך רנב"י לפרש זה כיון שהי' ידוע לעולם משא"כ בר' יוסף אפשר שלא הי' ידוע:

ובזמן שישראל עושין רש"מ אין מתיראין כו'. נ"ב בתוספתא פרק ב' איתא בזמן שישראל עוסקין בתורה אין דואגין כו':

בשביל ב' דברים כו'. נ"ב ע' ס' יערות דבש ח"ב בדרוש תוכחת מוסר בק"ק האמבורג בכ"ה אלול וז"ל אבל ידוע מ"ש חז"ל בשביל ד' עונות המאורות לוקין ואין הכוונה כמו שחשבו רבים שהוא קדרות שמשיי וירחי שחושבים אותו הזמן ורגע ומקומו לפי מהלך וטיב סבובם כי זה באמת בא לפי חשבון ואינו באמת ליקוי המאורות כי אם יעשה אדם מחיצה בפני נר שלא יבהיק אורו וכי זה ליקוי לנר הלא הנר דולק כדרכו רק המניעה מהמקבל שמסך מבדיל בינותם וכן הדבר בליקוי חמה ולבנה כי אין העדר אור במאורות ההמה רק הירח או צל הארץ מפסיק במאורות ההמה שלא אפשר ליושבי הארץ ליהנות מאורם ואין זה ליקוי מאורות, אבל ליקוי מאורות האמתי שיש במאורות ההם העדר אור ומיעוט כח פעולתו וכמו שמצינו לפעמים כתמים שחורות וכדומה בשמש וירח ואותו מקום הוא נעדר וזה אינו תלוי בחשבון וסבה וטעם לדעת איך ואימת יהי' רק אצבע אלקי"ם הוא לפרקים וזהו ליקוי המאורות שדיברו בו חכז"ל וזהו שבא בעון יושבי ארץ כמ"ש חכז"ל באריכות כו' עכ"ל:

תוד"ה מנא כ' וי"מ כו'. נ"ב הוא פי' הר"ת בספר הישר דל"ב ע"א דפוס וויען והביא ראי' מגמ' יומא י"א ב' מה בית העשוי לכבוד לכן קדירות כו' אין זה כבודו של בית שדר בו שיהיו שם רק יש להם בית לבדם עש"ה ולפי"ז בית אשר לאדם לצורך הנחת קדירות ואגני דלישה ושפודי כו' פטור ממזוזה ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף