גליוני הש"ס/כתובות/מא/ב

דף מ"א ע"ב

רש"י ד"ה ואי לא תפיס כ' השיאוהו ליליך. נ"ב ל' הגמ' סנהדרין ל"א ב' השיאוהו ויראה פנינו בטבריא ע"ש דאיירי ג"כ לעניין דיני קנסות דאין דנין בבבל ושלחו מא"י בלשון זה שיבוא לדון לא"י:

תוד"ה ואי כ' ואם נוציא המותר ונשאר כדי נזק כו'. נ"ב ע' חידושי רמב"ן שבת קמ"ח ב' ד"ה הא דרבא בר עולא כו' ע"ש ויש לספק גם שם אם תפיס יותר דאם יוציאו הב"ד כדי המלוה וישאירו הנשאר הרי זה כאילו ב"ד נזקקין וע"כ י"ל דצריך שיוציאו הכל וכן יל"ע כאן היכא דהדר אידך ותפס כו' אי שייכא כאן סברת הרמב"ן דשם דכבר נפרע מלוה כיון דכאן קנס הוא ושוב ראיתי בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קנ"ו דמשמע משם דאי הדר אידך ותפס בהך דכאן מפקי' מיני' ע"ש וע"ע בשבת שם בר"ן וע"ע כסברת התוס' דכאן דאם נוציא המותר ונשאר כדי נזק חשיב כאילו הב"ד הגבוהו הכדי נזק ודנו דיני קנסות בגמ' ב"ב צ"ד ב' אמאי יבור התם ה"ט כו' משום דמיחזי כי מקיים כלאים וברשב"ם דמאחר שמתחיל למעט ומניח מקצתן מיחזי כאילו מטיל אותם בידים כו' עש"ה כי הוא דומה בדומה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף