גליוני הש"ס/יומא/פז/ב

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png פז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
רמב"ן
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
תוספת יום הכיפורים
גבורת ארי
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף פ"ז ע"ב

רב שאני. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ה כ' דהגירסא הנכונה היא רבי' שאני והיינו דר' חנינא הי' רבו של רב ולרבו צריך לבקש מטו אפי' יותר מג' פעמים וע"ש שכ' דגם לגירסא רב שאני הכוונה כן דנגד רב שלו היינו רבו שאני ודחה שם פי' שכנגדו שכ' דהכוונה דלפנים משורת הדין הוא דעבד דהוא פירש"י כאן ע"ש והנה פי' התשב"ץ בהך דרב שאני דהכוונה רבו שאני כ"ה ג"כ פי' הרמב"ם אלא שהט"ז באו"ח סי' תר"ו סק"א נסתפק בדבר וכ' שגם הרמב"ם ס"ל כפירש"י וכי רב לא הי' תלמידו של ר' חנינא כלל ע"ש ולא ראה ז"ל דברי התשב"ץ שכ' שם מלבד הך דכאן עוד ראי' לזה שהי' רב תלמידו של ר' חנינא ע"ש:

קם מיקם כו'. נ"ב ע' מאירי כאן שכ' וכן צריך שיתודה מעומד ובהשתחואה וכמ"ש בסוגי' זו במר שמואל כי מטא שליחא דציבורא אבל אנחנו חטאנו קם כלומר שקם להתודות עם הש"ץ עכ"ל ולא ידעתי חיוב ההשתחואה מניין לו ואדרבה חיוב העמידה לכאורה מורה שלא להיות שוחה דלא חשיב עומד כמבואר במגילה כ"א א' וע' מהרי"ל ה' ליל יוה"כ כ' דעשרה וודויין דיוה"כ הם נגד י' קידושין שקידש כ"ג ביוה"כ ע"ש ולפי"ז למדנו טעם למעומד שכן גם הקידוש מעומד כמבואר בזבחים י"ט ב' וע"ש במהרי"ל דכ' ג"כ שהי' שותה בוידוי ולא כאשר עושין העולם שמשתטחין ע"ג קרקע דאז לא הוי מעומד עכ"ל וצ"ע דהא גם שוחה לא הוי מעומד כנ"ל:

תנאי הוא דתני'. נ"ב ע' מהרש"א ויש לקיים הגירסא ולומר דבבריתא הי' כתוב ובנעילה מתפלל שבע ולא יותר ולא נתפרש בו אם מתודה או לא וע"ז אמר הש"ס "ומתודה" פי' אם מתודה או א"צ להתודות דבר זה תנאי הוא דתני' כו' וכוונת הש"ס לתרץ ולבאר מדוע לא נתפרש בבריתא דין הוידוי ולכן אמר דדבר זה תנאי הוא וע"כ לא דיברה בריתא ראשונה מזה דבפלוגתא לא קמיירי וחשב רק מה שהוא אליבא דכ"ע וע"כ הוידוי דהוא פלוגתא לא דיברה ממנו כלל וה"ה דעבור התיובתא אשמואל לא הוצרך הש"ס לזה דבלאה"נ מ"מ יש מן הבריתא תיובתא אשמואל רק אגב דמייתי הש"ס להאי בריתא והיא מוקשה במאי דמפרש בכלהו ומתודה ואילו בנעילה אמר רק מתפלל שבע ואינו מפרש אם מתודה או לא לכן מפרש לה הש"ס והשתא דמפרש לה ע"י בריתא אחריתא דתני' יוה"כ כו' הנה מאי דמספיק תיובתא דשמואל הכוונה באמת על ב' הברייתות דהא מן שניהם הוי תיובתא דשמואל וכמובן, כ"כ בס' נדפס מחדש שו"ת מי באר סי' ל"ח ע"ש שכ"כ בקצרה והוספתי בו נופך בס"ד לקיים הגירסא ושוב מצאתי שכבר קדמו בזה בס' חומרי מתניתא כאן במקומו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף