ביאור הגר"א/חושן משפט/פה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אחר שהגיע כו'. רש"י שם וכמ"ש שם בגמ' ואי דלא מטא זימניה כו' מ"ט דאדמון וה"ה כאן:
(ב) ואפי' כו'. עבה"ג וכ"ש לפרש"י שאפי' מזוייף נאמן אין חילוק בין נאמנות או לא:
(ג) וי"א בו'. דשמא זייפו אע"ג שהוא מקוים כמ"ש בב"ב נ"ב ב' ולעיל ס"ס פ"ג וכן בפ' ג"פ אין חת"י דידי הוא מיהו כו' וס' הראשונה ס"ל מ"מ כיון דלא שכיח לא איתרע משום האי טענה:
(ד) אם הלוה כו'. עבה"ג דבכה"ג ל"פ רבנן אאדמון:
(ה) אבל אם כו'. וכמ"ש שם ק"ט ב' ל"ש אלא לאחר אבל לעצמו כו' דאמר אי כו':
(ו) ודוקא שהשטר. וכמ"ש בפ' חזקת עביד אינש דזבין דיניה וערשב"ם שם:
(ז) ויש מי שאומר כו'. מדפריך בגמ' ה"ד אי דמטא זימניה מ"ט דרבנן ולא משני דמתני' באתרא דכתבי כו' וכמו במתני' שקדם לזה וטעמ' דמילת' דכאן א"י לומר חששתי שראיתיך שאתה רוצה להוציא המעות דא"כ לא היה מלוה אותך משא"כ במכירת השדה שראה שרוצה לקנות מטלטלין נכסין שא"ל אחריות ומכר לו את השדה כדי למשכנו ועב"ח:
(ח) וי"א כו' דאפי' כו' ואם הוא. דס"ל דשוה למתני' שקדם שם ומה שלא תירץ גמ' כן משום דכבר השמיענו פלוגת' דאדמון ורבנן בכה"ג במתני' שקדם והוא משנה שא"צ לכך תי' דקמ"ל פלוגתייהו בעביד אינש ולכך פריך גמ' אליב' דרב ששת ולא אליב' דר"ן משום דלר"ן קמ"ל מתני' דזה גובה וזה גובה דבשלו הן שמין אבל לר"ש דמתני' זה לעשר וזה לחמש אין חידוש בזה וזה ראיה לדין זה וכ' במלחמות דלכך השמיט הרי"ף קו' הגמ' ותירוצה משום דאליב' דרב ששת ואנן קי"ל כר"ן ומתני' באתר' דכתבי שטרא והדר יהבי זוזי. והרז"ה כ' דלכך פריך לר"ש דלר"ן יכול לומר לכך לויתי ממך שאגבה ממך כו' ואגבה אותך זבורית והקשה עליו הרמב"ן דא"כ אמאי אמרו שם באתר' דיהבי זוזי כו' כ"ע ל"פ כי' הא י"ל הייתי רוצה למכור לך שדה שלי זבורית ולגבות ממך בינונית אלא ודאי אין דרך ב"א ללות כדי למכור נכסיהן ועוד לר"ש נמי משכחת כגון דאית ליה לשני עדית ולראשון זבורית שגובה ממנו עדית עכשיו ועדיין לא הגיע הזמן של שני ולאח"כ יגבהו זבורית אלא מחוורת' דלר"ן י"ל באתר' כו' וזה שתלאן שני הדינים זב"ז דה"מ באתר' כו' ואפי' כו':
(ט) לראובן זיבורית ולשמעון עידית. נמשך אחר דברי הרמב"ן הנ"ל ובשלא הגיע הזמן איירי ועסמ"ע. וה"ה שיכול למצוא בשיש לו עדית ובינונית ולזה זיבורית וכמש"ל וכדברי הרז"ה אלא שכ' כן כדי להוכיח דלא כרז"ה ורומז על קו' הרמב"ן דלרב ששת נמי יכול להמצא כו' אע"כ שאין זה טענה ודברי הש"ך כאן ס"ק י"ב שלא בדקדוק:
(י) ומיהו אם כו'. שם וכמ"ש בב"ק ז' ב' אין לו אלא עדית כו' בינונית כו' זיבורית כו':
(יא) או שיש כו'. כתובות שם ולר"ן מאי חזית כו' וב"ק שם עדית וזיבורית כו' וכן בינונית וזיבורית בשלא היה לו עדית:
(יב) וכן אם. בה"ת שם ונלמד מהקודם:
(יג) אבל. שם בגמ' וכמ"ש ב"ק שם היה לו עדית ובינונית וזיבורית כו':
(יד) ראובן כו'. וכמש"ל סי'ע"ח דאף במקום חזקה אמרי' מגו:
(טו) אשה כו'. נלמד מהקודם ואע"ג דעביד אינש דזבין דיניה היינו לגמרי אבל בשכירות לא וראיה ממ"ש בפ' חזקת הבתים ואי דלי צנא כו' וכפר"ח שם ברשב"ם:
(טז) אם מת כו' אפי'. לא מיבעי' באית ליתמי זיבורית ואית לדידיה עידית ובינונית דאע"ג דאין נפרעין כו' כמ"ש שם' בגמ' אלא אפי' אין להם כלום די"ל אנן מטלטלי שבק אבון גבך כו' כמ"ש שם צ"ב א' השתא מתקנת הגאונים ל"ל הכי ואמר אפי' מעות דאם היה מגבה קרקע אפי' לדינא דגמ' היה הדין כן כמ"ש שם אמר רבא כו' כדרב נחמן כו':
(יז) יתומים קטנים כו'. ל"ג קטנים כאן:
(יח) אפי' היתומים קטנים כו'. עבה"ג וכן מוכח מעובד' דרבה בר שרשום ב"ב ל"ג א' כי אמינא דאיתלי זוזי כו' יכמ"ש שם בחידושי הרמב"ן בשם הר"י מיגש וכמש"ל סי' ק"י ס"ב ושם כ' אפי' אחרי מות אביהם שם שתפס שלא בעדים ויכול לטעון כו' אבל כאן דתפיסתו בעדים וידוע שהרי ליתומים שטר עליו לכך כ' כאן כיון שתפס בחיי כו':
(יט) שנים כו' הלוקח כו'. כמ"ש בר"פ הנזקין אין נפרעין מנכסים משועבדים ודלא כי"א דחשבינן לשטר' כמאן דפרעיה מההוא שעתא ועבסה"ת דא"כ אמאי זה גובה וזה גובה לר"ן:
(כ) ואם גבה ממנו כו' וא"ל כו'. כמ"ש בכתובות צ"ב א' ארב"ח ראובן שמכר כו' א"ר אי פיקח כו' וה"ה כאן וכמ"ש בב"ב מ"ד ב' ע"ש:
(כא) ראובן כו'. עבה"ג ועתוס' דב"ק מ"ו ב' ד"ה שאין והשתא נ"ל לפ"ה כו' משא"כ כאן דכיון שיש לו שטר מקויים נאמן בתפיסתו ועבה"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |