באר הגולה/חושן משפט/צ
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משנה שבועות דף מ"ד ע"ב
(ב) אוקימתא דגמרא שם דף מ"ו ע"א
(ג) כאוקימתא דרבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שם
(ד) ספ"ק שם במשנה וכל החלוקים כאלו מבוארים בהרי"ף פרק הנשבעים וברמב"ם פ"ד מהל' גזילה
(ה) טור וכן כתבו התוספת שם סוף ע"א וכן כתב הרא"ש
(ו) ל' הרמב"ם שם דין ב' וכתב הב"י ופשוט הוא שהרי שבועת המשנה היא
(ז) כדפשט רב אשי לרב יימר שם ע"ב
(ח) עניינו שהוא איש באמן שמפקידים בידו כיוצא בדברים אלו וכ' הסמ"ע ☜אם הוא טוען שהיו של עצמו ואינו אמוד בכך אינו נאמן במגו דאי בעי הוה אמר פקדון הם בידי דה"ל מגו להוציא
(ט) שם ע"א כאוקימתא דרבה ב"ב חנה
(י) טור בשם רב האי וכתבו ההפרשים משום דבהני סהדי לא מפסיל דאפשר עפר או צרורו' היה או עשה עצמו כמוציא דבר תחת כנפיו ולא הוציא כלום
(כ) שם בשם הר' ישעיה כיון שהנתבע יש לו דין גזלן שנכנס למשכנו שלא ברשות
(ל) ל' הרמב"ם שם פ"ד מה' גזילה דין ד' וכתב ה"ה ג"ז מתבאר בסוגיא וזה וכל הנזכר מראש הפ' מפורש בג' שערים בה' הרב ז"ל
(מ) כתב הב"י שטעמו מגו דאי בעי אמר נכנסתי ולא נטלתי.
(נ) וכתב ב"י דטעמו של הרמב"ם דהאי לאו הכחשה היא דמלתא דלא רמיא עליה דאינש וכו' הלכך מיגו שלא במקום עדים הוא
(ס) שם בפ"ד מהלכות גזילה דין ה'
(ע) כן פי' ה"ה ושסמך רבינו על מ"ש למעל' שנכנס למשכון ובזה מתורץ מה שהשיגו הראב"ד שם משמעתיה דרב יהודה שם דף מ"ו ע"א
(פ) ל' הרמב"ם ה"ז נשבע בנק"ח וכן כתב הסמ"ג וכן פסק הב"ח ולא אמרינן כאן מתוך שאינו יכול לישבע משלם כעובדא דניסכא דרבי אבא וכתבו המחבר בסימן ע"ה סי"ג דשאני התם דאם היו שם ב' עדים חייב לשלם בלי שבועת התובע משא"כ הכא דאינו חייב אלא כשישבע ב"ה וכמו שכ' הטור בסימן ע"ב סעיף י"ז בשם הרמ"ה:
(צ) מימרא דרבה שם ע"ב
(ק) בעי' דר"ט שם ועלתה בחיקו והוי חומרא לתובע וקולא לנתבע וכן כתב הרמב"ם שם דין ז' וכתב ה"ה שלא תפס ואם תפס אין מוציאין מידו לפי שכל זה מן התקנה הוא ובמה שלא התקינו בפי' אפילו תפס מוציאין מידו
(ר) רמב"ם שם דין ז' וח' והביאו הטור וכתב ה"ה אלו דברי הר' ז"ל והחרם מתקנת הגאונים
(ש) כלומר ולא אמרינן דמודה מקצת הטענה ישבע וזה אינו יכול לישבע שהרי גזלן הוא כיון שאין הבע"ה טוען ודאי אלא כך וכך חסר מביתו ומסתמא זה גזלן ואינו חייב לישבע על טענת שמא ב"י
(ת) טור סכ"ד בשם הרמ"ה
(א) משנה ב"ק דף ס"א ומודים חכמים לר' יהודה וכו' ואמרינן בגמרא שם דלרבי יהודה עשו תקנת נגזל באשו וכתבו התוספת וה"ה לרבנן וכו' וכתב הרי"ף דמשתבע ושקיל כדתנן ואלו נשבעים ונוטלין.
(ב) טור סי"ח בשם הירו' שהביא הרי"ף וכ"כ הרמב"ם ספ"ה מה' שאל' ופקדון
(ג) פי' ל' הפסוק משלי כ"ה ופירש"י שהן תכשיטין
(ד) שם ברמב"ם
(ה) טור שם שכ"נ מדברי הרא"ש
(ו) שם בשם הרמב"ם שם
(ז) שם בשם אביו הרא"ש וקאי אתחלת הסעיף שהשומר אומר אינו יודע שמא סיגים וכו' וכן השיג הראב"ד שם מהא דאמרינן דקאמר ניזק ברי ומזיק שמא אכתי היינו דרבה בר נתן וכו' (שם דף ל"ה ע"ב) והאריך בזה שם ה"ה וכתב שעיקר הדברי' כדברי הר"א ז"ל ושכ"ב בע"ה ז"ל
(ח) לשון הרמב"ם בפ"ט מה' טוען ונטען דין ד' ממימרא דרב יהודה שבועות דף מ"ו ע"א וע"ב שגירסתו כגירסת הגאונים ועיקר וכו' וכן כתב התוס' שם ריש ע"ב שכ"נ לר"ת כגי' ר"ח ושערים דרב האי וכו' ע"ש וכן כתב הטור בסעיף כ' בשמם ושלזה הסכים הרא"ש
(ט) כ"כ התוס' שם בשם ר"ת מהא דא"ר לקיש הגודרות אין להם חזקה ב"ב דף ל"ו ע"א אפי' זה אומר גנובים וכו' וכשאומר לקוחין הן בידי לית דין ולית דיין דלא מהימן וכו' וכן דעת הראב"ד בהשגתו שם ספ"ה מה' טוען ונטען
(י) טור וכ"כ הרא"ש שם דכיון דאמר גנובים איתרע ליה חזקתו של כלים שהן עשויים להשאיל ולהשכיר כיון שהוא טוען שלא יצאו מידו בתורת שאלה כ"כ הרמב"ם שם ספ"ה וכתב ה"ה אם אינו מוחזק בגניבה נאמן לומר לקוחים הם בידי דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן (שם במימרא דרב יהודה)
(כ) מדאמר בגמרא אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקי' וזה כבר הוחזק ועומד ופשוט הוא ה"ה שם וכ"כ הרי"ף:
(ל) טור כ"כ הרא"ש שם והכי מוכח משמעתא דאומן דף מ"ה ע"א
(מ) שם ושם וכ"כ ה' המגיד בשם הרמב"ן בפ"ט מטוען ושכ"נ דעת הרמב"ם וכ"כ בה"ת שער מ"ט בשם הרבה פוסקים:
(נ) ג"ז שם וכ"כ הרא"ש שם משמעתא דאומן הנזכרת
(ס) שם והרמב"ם בפ"א מה' גזילה וכתב ה"ה הכל מפורש ומבואר בהלכות הרב אלפסי ז"ל פרק כל הנשבעי' בארוכה
(ע) הרמב"ם שם:
(פ) שם סעיף כ"ב והרמב"ם שם דין י"ד מעובדא דנסכא דרבי אבא ב"ב סוף ל"ג ובכ"ד
(צ) מהא דאמר רבי אבהו נימא ליה זיל שלים ליכא תרי סהדי:
(ק) ממ"ש רבי אבהו נימא ליה זיל אשתבע וכו'
(ר) הוא עובדא דנסכא ממש וכתב בה"ת ודינא דנסכא ☜דוקא בדאיכא עדים שראוהו בידו שאינו יכול לטעון החזרתי אבל אם היה יכול לטעון החזרתי היה נאמן במגו ושכן השיבו הראב"ד והרמ"ה וכ"כ הריב"ש בסימן שצ"ב ושכן דעת הרמב"ן והראב"ד
(ש) וכן פי' הב"י דברי הטור ואע"פ שהוא טוען בספק ע"פ העד כדעת הרי"ף והרא"ש והר"ן והרמב"ם וכמ"ש בסימן ע"ה
(ת) טור סכ"ג ממשנה שבועות דף מ"ד ע"ב וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מהלכות חובל ומזיק דין ד'
(א) פי' רשותו ה"ה שם.
(ב) מימרא דרב יהודה אמר שמואל ותני רבי חייא שעלתה נשיכה בגבו ובין אצילי ידיו שם דף מ"ו ע"ב
(ג) שם בגמ'
(ד) טור בשם הרמ"ה וכתב הב"י דברי הרמ"ה ברורים בטעמם וכתב בפסקי מהרא"י סימן כ"ח ☜באחד שחבל בחבירו ולא היו עדים בדבר רק שהודה מעצמו ואומר שהנחבל היה המתחיל ופסק דפטור שהפה שאסר הוא הפה שהתיר סמ"ע בשם ד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |