ב"ח/חושן משפט/רצג

ב"ח ‏ חושן משפט רצג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין המפקיד יכול לתבוע פקדונו וכו'. ברייתא סוף קמא מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום אבדה ופקדון לא ניתנו ליתבע אלא במקומן ויש להקשות אם ישנם בידו אפילו אבדה ופקדון נמי ואי אינם בידו אפילו מלוה נמי לא ואפשר דמיירי ביש בידו מטלטלין ולפיכך מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום ואף על גב דזיילי נכסי ע"י שהוא דחוק לפרוע אבל אבדה ופקדון אע"ג דאינהו מעות ויש בידו ג"כ מעות א"נ אינהו מטלטלין ויש בידו גם כן מטלטלין כיוצא בהם אין מחייבים אותו ליתן משלו בעד פקדונו ואבידתו אבל בעה"ת בשער ל' תירץ דבמלוה יכול להשביעו שאין סיפוק בידו לפרוע לו חובו אבל על אבדה ופקדון אפילו יאמר לו אולי בידך הוא אין לו להשביעו דמסתמא לא הביא עמו עכ"ל וצ"ע לפי זה אם יכול להחרים סתם חרם:

ב

אבל בכ"מ שירצה הנפקד וכו'. הכי משמע מפירוש רש"י שכתב אמתניתין דהפקיד בישוב לא יחזיר לו במדבר כיון דלאו מקום שימור הוא משמע שאם היה מקום משומר יכול לכופו וכן כתבו התוספות פרק מי שאחזו (בדף ע"ה) וכ"כ הרא"ש לשם וכ"כ הרמב"ם פ"ז דשאלה וע"ל בסי' ע"ד כתב רבינו דמלוה דאפי' יש כמה מדברות קודם שיגיע למקומו יכול לכופו לקבל כיון שמחזיר לו במקום ישוב ונראה דה"ה גבי פקדון נמי דינא הכי אלא שנסמך על מ"ש לעיל וקיצר כאן:

ג

ומ"ש ואם כשהפקידו אצלו א"ל אני רוצה וכו'. שם במשנה ע"מ לצאת במדבר יחזיר לו במדבר ובגמרא פשיטא ל"צ דא"ל ליהוי האי פקדון גבך דאנא למדבר נפיקנא וכו' והרי"ף לא הביא אלא המשנה כצורתה ונראה דגירסתו כגירסת ה"ג דגריס אמרי ע"מ להחזיר במדבר לא קתני אלא ע"מ לצאת במדבר כגון דא"ל ליהוי האי פקדון גבך וא"ל למדבר קא אזילנא וא"ל אנא נמי למדבר קא אזילנא והכי קא"ל דאי מהדרת לה ניהלי במדבר מקבילנא ממך עכ"ל ובעל המאור כתב דהכי גרסי' בספרי דווקנאי דספרד ועל גירסא זו סמך הרי"ף דלפי זה מתני' כפשטה היא דאמר הנפקד ע"מ לצאת במדבר כלומר דבשעה שא"ל ליהוי האי פקדון גבך א"ל הנפקד למדבר קא אזילנא פי' איני מקבל עלי פקדונך אלא ע"מ לצאת למדבר לכשתצא גם כן למדבר שאחזירנו לך במדבר וא"ל המפקיד טוב הדבר אנא נמי למדבר קא אזילנא ותלמודא לא אתא אלא לפרש אמאי לא תני על מנת להחזיר במדבר דאילו לגירסתינו דפריך פשיטא ומתרץ לא צריכא וכו' מגיה המשנה ולא מיירי דא"ל ע"מ לצאת במדבר דאפילו לא א"ל ע"מ נמי כאילו פירש לו ע"מ דמי אבל לגי' הרי"ף דוקא בדא"ל ע"מ לצאת למדבר וכדפי' אלא דאדברי הרמב"ם בסוף פ"ו דשאלה קשיא טובא דלא כתב כלל אפילו לשון המשנה דע"מ לצאת במדבר וי"ל דס"ל להרמב"ם כגירסת הרי"ף וכיון דמתני' כפשטא היא דא"ל הנפקד איני מקבל עלי הפקדון אלא על מנת לצאת שנינו במדבר דהיינו לומר שתקבלנו מידי במדבר א"כ דבר פשוט הוא שצריך לקבלו מידו במדבר דכל תנאי שבממון קיים ולא צריך לפרשו בחיבורו וס"ל דמתני' נמי לא תנא לסיפא אלא איידי דתנא רישא וקצת יש לדקדק דבסי' ע"ד כתב רבינו וצריך לקבל במדבר וכאן כתב ויכול להחזיר לו במדבר אמאי שינה בלשונו ואפשר דרבינו נתכוין לתלות הדבר במי שגילה דעתו שעושה כך ע"מ לצאת למדבר דכיון דגילה דעתו בכך הו"ל כאילו התנה בפירוש ולפיכך בפקדון דהמפקיד שאל חבירו שיקבל פקדונו לפי שרוצה לצאת למדבר והנפקד השיב לו גם אני רוצה לצאת למדבר גילה בדעתו שע"מ כן קבל פקדונו שיכול לחזור לו במדבר לפיכך נופל הלשון לומר דיכול להחזיר לו במדבר כאשר גילה לו דעתו דהוי כמו תנאי ובהלואה דהלוה ביקש ללוות מחבירו לפי שצריך הוא למעות למדבר ואע"פ כן גילה המלוה דעתו שגם הוא רוצה לצאת למדבר כלומר איני מלוה לך אלא ע"ד שתפרע לי במדבר אם כן תשובת המלוה הוי כאילו התנה עמו לקבל מיד הלוה הלואתו לפיכך תלה בדידיה ואמר וצריך לקבל במדבר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.