ארץ חמדה/שמות/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ארץ חמדה שמות ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

(שמות ב ג)
ולא יכלה עוד הצפינו פרש"י בחומש כי משה נולד לז' מקוטעים, הנה המהרש"א בגמ' מקשה מנלן דלכך החזירה עמרם ליוכבד בשביל שאמרה בתו גזירתך קשה משל פרעה דלמא החזירה דנתנבאה עתידה אמי שתלד מושיע, ותירץ המהרש"א כיון שהיתה מעוברת ג' חדשים מקודם שהוכר העובר ולמה החזירה וע"כ בשביל ישראל, וא"כ לפ"ז קשה איך רש"י ז"ל מזכי שטרא לבי תרי כיון דרש"י ז"ל כתב שנולד למקוטעין לכך הצפינו ג' חדשים א"כ אם היתה מעוברת ג' חדשים מקודם יכלה להצפינו ששה חדשים אלא ע"כ דלא היתה מעוברת מקודם ונשאר קושית מהרש"א, וצ"ל כיון דאחר שנולד המושיע ונתמלא הבית אורה וידע שהוא המושיע ולמה לא גרשה וע"כ טעם הגמ' ובזה י"ל המשך ברש"י שנתמלא הבית אורה ומיד פירש"י שנולד למקוטעין כמ"ש ואין להאריך ודוק:

ו

(שמות ב ו)
ותאמר מילדי העברים זה . בסוטה (דף י"ב ע"ב) גרסינן זה אמר ר' יוחנן שנתנבאה שלא מדעתה זה נופל ואין אחר נופל וכו' ע"ש פירש"י והיינו דאמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב המה מי מריבה וגו' המה שראו אצטגניני פרעה וטעו וכו' אמר להן משה לישראל בשבילי נצלתם כולכם ע"ש בגמ' גם עיין שם לפני זה (בע"א) ואמר רבי יוסי ב"ר חנינא שלש גזירות גזר בתחלה אם בן הוא והמיתן אותו ולבסוף כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולבסוף אף על עמו גזר, ונראה לחבר שני המאמרים דזה נופל ואין אחר נופל למאמר בשבילי נצלתם, דהנה בתוס' מקשין אדרבה בשבילו נגזרה הגזירה שראו איצטגניני פרעה, ונל"ב דהנה במהרש"א מקשה אחר שנתבטל גזירה השלישית כשראו שמושיען נלקה במים למה נתבטל גזירה השניה שהיתה משום פן ירבה כדאמר הכא זה נופל ואין אחר נופל, די"ל כיון דראו דנלקה מושיעם לא חשו עוד לפן ירבה כיון דלא יהיה להם מושיע דבשלמא תחילה לא ידעי שצריכים למושיע, ממילא שפיר קאמר משה בשבילי נצצהם כולכם דע"י זה שראו שצריכים מושיע ושנלקה מושיען נתבטל גזירה השניה:

ונעלם מעיני הרב בספר בית יהודה סוגיא דהכא דמקשה במס' ב"ב (דף טו) אימא משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד שעה שיצאו ופירש"י דכתיב (איוב מב) ויוסף ה' לאיוב למשנה וגו' למדנו שהיה ע' שנה כשבאו יסורין עליו וא"כ חי רד"ו שנה עי"ש והקשה הבית יהודה הלא דברי רש"י בתורה סתרי אהדדי בפ' מי מריבה פי' ראו איצטגניני פרעה וטעו גם בפ' איתן מושבך עמנו היית באותה עצה א"כ סבר שלשה היו באותה עצה איוב ששתק נידון ביסורין והיה אז בן ע' שנה ואחר היסורין חי מאה וארבעים שנה ורש"י פי' סר צלם מעליהם שמת איוב וזה היה בשנה שנית ליצ"מ ואיך אפשר והא הגזירה כל הבן הילוד היתה בשביל משה ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה ומרגלים היו בשנת ב' ליצ"מ ואיוב היה צריך להיות ק"מ אחר היסורין ע"ש, ונעלם ממנו סוגיא דכאן דג' גזירות גזרו וגזירה הראשונה היתה זמן רב מקודם ע' ודוק ותמצא כן בבירור, ובמד' וילקוט ויחי א"ר לוי ס' רבוא תינוקות נולדו בכל לילה וכולן השליכם ליאור ממילא שפיר אמר משה בשבילי נצלתם שהיה הראשון שהושלך ליאור באותו יום וצדקו דברי תוספות ונסתלק קושית מהרש"א:

יב

(שמות ב יב)
ויפן כה וכה וגו' פי' רש"י ראה מה עשה לו בבית פי' שאנס את אשתו, יבורר ע"פ מ"ש המקובלים דהמצרי היה גלנול קין שהרג את הבל ומשה היה גלגול הבל, ולזה בגלגול הרג הוא את המצרי שהיה נפש של קין ומבואר בזוה"ק בראשית דמ"א דעיקר חטא קין היה על תאומה יתירה של הבל שלקחה ולז"א אם תטיב שאת מאי שאת דא אשת הכא רמיז דעבר קין על ואל אשת עמיתך לא תתן וכו' דאתא על תאומתו של הבל דא הוא ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו בא על תאומתו ובתר קטיל לבעלה, ובהריגת הבל מבואר בזוה"ק שלא היה החטא גדול כ"כ כי הבל היה חייב מיתה כמ"ש במק"א, וכן המצרי עשה ג"כ מעשה קין שמתחלה בא על אשתו ואח"כ הכה אותו וראה משה מזה שהוא גלגול קין ואחז מעשה אבות בידיו ולזה הרגו:

(שמות ב יב)
וירא כי אין איש . במד' אבל מלאכים ראה ונמלך עמהם ואמר חייב זה הריגה א"ל הן מיד ויך את המצרי, ובילקוט תהלים מוסיף תבות והרגו בדין, וזה תמוה מדוע נמלך במלאכים דוקא, ונראה עפמ"ש בסנהדרין עו"ג שהכה לישראל חייב מיתה שנאמר ויך את המצרי, והרמב"ם בה' מלכים כתב שחייב מיתה בדיני שמים אבל לא בדיני אדם, וא"כ עדיין קשה איך הרגו, ועז"א דנמלך במלאכים ובדיני שמים חייב מיתה:

יד

(שמות ב יד)
ויאמר אליו מי שמך לאיש שר ושופט עלינו במד' הלא בנה של יוכבד אתה ונתגדלת בבית פרעה. נראה עפ"י מ"ש במג"ע הטעם שלא נכנס משה רבינו עליו השלום לארץ מפני שעמרם נשא דודתו והיה זה פגם למשה והנה זה דוקא אם היו בכלל ישראל. וידוע בתוספתא הובאה בהגהמי"י פ"ה מה' מלכים דאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה (הבאתיו כבר בפרשת וישב) וז"ש מי שמך לשר ושופט הלא בנה של יוכבד אתה ורק נתנדלת בבית פרעה ואם כן אתה פסול להיות מלך ואם תאמר שאנחנו בדין ב"נ ואם כן היתה הריגת מצרי בחנם דבסנהדרין יליף דכותי שהכה לישראל שחייב מיתה ממשה שהכה את המצרי וזה דוקא אם היו בכלל ישראל ואם כן הלהרגני בחנם אתה אומר כאשר הרגת את המצרי בחנם:

יט

(שמות ב יט)
ותאמרן איש מצרי הצילנו . במדרש וכי מצרי היה אלא איש שהרג את המצרי. א"ל ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם אמרו חז"ל וישא אחת מכם מבואר במ"ש המקובלים דיתרו היה נשמת קין וקרח רוח קין והמצרי נפש קין ועל זה נתן צפורה למשה לתקן תאומה שגזל ממנו דגזילה אין תקנה אלא להשיבה כמ"ש והשיב את הגזילה ויש לרמוז זה במ"ש בפרשת יתרו ויקח יתרו חותן משה וגו' אחר שלוחיה ר"ל אחר שלוחיה בגלגול הקדום ששלחה ולקחה קין ועל זה כאשר אמרו איש מצרי שהרג את המצרי וממילא ידע כיון שהמצרי גלגול קין ומשה הרגו ממילא משה נשמת הבל וצריך להחזיר לו הגזילה (כיון דיתרו היה גם כן נשמת קין) לזה אמר קראן לו ויאכל לחם וישא אחת מכם בודאי כי היא שלו מגלגול הקדום והבן:

כ

(שמות ב כ)
קראן לו ויאכל לחם בסנהדרין (דף קד) אר"י גדולה לגימא שמקרבת את הרחוקים שבשכר שאמר ויאכל לחם זכו בניו לישב בלשכת הגזית. נראה להבין מאי זו מדה כנגד מדה. ונראה ע"פ מ"ש במדרש פרשת ויצא ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה אם זכה הגר יוצאים ממנו כהנים גדולים שאוכלים לחם הפנים שנאמר ואלעזר לקח לו מבנות פוטיאל ותלד את פנחס ואם כן בשכר שנתן לו לחם אכלו בניו לחם הפנים ועל זה אמר בלשכת הגזית כי לשכת הגזית היתה חציו בקודש וחציו בחול ובחציו שבקדש אכלו לחם הפנים ועל זה אמר לישב בלשכת הגזית כמ"ש התוס' בכ"מ דאף על גב דאין ישיבה בעזרה לאכילת קדשים הותרו לישב:

ובזה מיושב קושית מהרש"א הלא אמרו בסוטה דבשכר שברח מעצת פרעה זכה לישב בלשכת הגזית אך שם מיירי מה שהיו סנהדרין מבניו וישבו בחציו שבחול:

כה

(שמות ב כה)
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים במדרש וירא שעתידים להקדים נעשה לנשמע וידע שעתידים לעשות העגל. יל"פ דעל ידי שאמרו נעשה ונשמע ופקע יצר הרע וצריך באמת בחירה לזה עשו עגל וחזר יצר הרע. ונ"מ שיכלו לעשות תשובה הבאה. והנה על העגל היה תירוץ דאנכי ה' אלהיך למשה נאמר ולא לישראל וי"ל דמזה בעצמו א"ל הקב"ה בלשון יחיד שיהיה תילוץ לישראל. וז"ש כיון דהשיב משה את דברי העם אל ה' ידע שמזה יסחבב חטא העגל אמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך ויהיה תירוץ להם שלא נצטוה רק משה:

אמר המו"ל, אף שכבר נדפס בהתורה והמצוה באריכות דברי המחבר זצ"ל על מראה הסנה עכ"ז ראיתי להדפיס כאן מה שמצאתי בתוך כתבי ידו מזה כי אין מדרש בלא חידוש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף