אליה רבה/אורח חיים/רכז

אליה רבה ‏ אורח חיים רכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] והוא כמין וכו'. ורמב"ם פרק י' מהלכות ברכות כתב על הברקים ורעמים ועל קול ההברה שתשמע בארץ כמו ריחיים גדולים ועל האור שבאויר שיראו כאילו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום או כוכבים שיש להם זנב מברך, עד כאן:

ב

[ב] שנשבו בזעף וכו'. כן לשון הטור ורמב"ם שולחן ערוך, וכתב עולת תמיד פירוש לאפוקי אם באין בנחת דאינו מברך, אבל התוספות כתבו בירושלמי דבנחת מברך ברוך עושה מעשה בראשית ולמעשה צריך עיון, עד כאן לשונו. אבל הנחלת צבי פסק בסתם כתוספות דבזעף ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שכוחו וגבורתו וכו', ובנחת ברוך אתה ה' עושה וכו', וכן פסק הרוקח ומרדכי ואגודה. ועוד נראה לי מרמב"ם בפירוש המשנה פרק הרואה שכתב וזה לשונו, ורוחות רצה לומר הסערות הגדולות הנושבות שאינן מצויות תמיד, עד כאן. משמע דכל שאינן מצויות תמיד מברכין עלייהו וזה קרי ליה בזעף:

ג

[ג] ואם ירצה וכו'. כן כתב הטור ולכך תמיהני על מה שכתב בשלטי גיבורים דתוספות ורמב"ם וסמ"ג וטור הסכימו שטוב לברך שכוחו וכו', הא משמע מטור להיפך דטוב לברך עושה מעשה בראשית, גם על ט"ז יש לתמוה בזה עיין שם. ובאמת בשאר פוסקים הנזכרים לעיל מבואר כמו שכתב בשלטי גיבורים וכן כתב אגודה ורוקח ורקנטי סימן ע"ח ור' דוד אבודרהם:

ד

[ד] שכוחו וכו'. פירש ר' דוד אבודרהם ברוך הנותן כח לטבע להראות כוחו של יוצר בראשית כדי שייראו מלפניו. כתב הט"ז לא ידעתי טעם המנהג לומר על הרעמים שכוחו וכו' ועל הברקים עושה מעשה בראשית, ואולי הרעמים מראים כח מה שאין כן בברקים, עד כאן. והנראה לעניות דעתי כיון דברירה בידם רוצים לברך שניהם, וברעם יש נמי כח ברק כמו שאפרש לכך מברכין עיקר הברכה שכוחו וכו'. כתב מגן אברהם נראה לי דאם שמע רעם ורואה ברק כאחד מברך על שניהם ברכה אחת עושה מעשה וכו', עד כאן. ובראב"ן סימן ד' מצאתי שכתב דאין רעם בלא ברק, וצריך לומר דמכל מקום אם אינו רואה לברק הוי כאילו לא היה ברק וצריך לחזור ולברך אברק, ומכל שכן כשבירך תחילה אברק לחוד שמברך אחר כך ארעם. מיהו בדין דשמע רעם וראה ברק נראה לי דיברך שניהם דהא הברירה בידו אם כן יכול לומר שמברך על אחד שכוחו ועל אחד עושה מעשה בראשית, ועוד הוא דעת הראב"ד ורש"י הביאו הבית יוסף דאפילו אברק לחוד מברך שניהם, וכן פסק הראב"ן ורבינו ירוחם ובזה ודאי יש לסמוך עליהו:

ה

[ה] נתפזרו וכו'. ושמים זכו בעינו, תוספות הרבינו יונה. וכתב לחם חמודות וצריך לומר דלאפוקי שנתפזרו על ידי הרוח אחד הנה ואחד הנה, אבל עדיין מעונן כל הרקיע. על כל אחד וכו', (לבוש). ולא דמי לסימן רי"ח סעיף ג' דמשלושים לשלושים מברכין דהכא כל ברק וברק בפני עצמו הוא ואינו הברק הראשון:

ו

[ו] בבית הכסא וכו'. כתב בספר ברכת אברהם דף קע"ב דמיירי שלא קינח ולא שיפשוף דאי בידיו מטונפות הלא צריך ליטול ידיו או לקנחם בכל מידי דמנקי קודם שיברך אם כן פשיטא שעובר זמן יותר מכדי דיבור עד כאן לשונו. ובספר ארחות חיים האריך ונדחק בזה דמיירי ביושב במקום הטינופות ואין פירושו שעושה צרכיו ואישתמיטתיה דברי ברכת אברהם, גם למגן אברהם אישתמיטתיה עיין שם, ואף דלעיל סימן ד' מבואר דלעולם צריך ליטול ידיו מכל מקום הכא משום הברכה ודאי דאין צריך ליטול ידיו אם לא בידיו מטונפות, ומכל מקום ודאי ביושב במקום הטינופות אין לברך עד שיצא ממנו, ואם הוא לאחר כדי דיבור אין לברך, וכן כתב מעדני מלך דאם הוא בבית המרחץ או בבית שמקצבין שם בשר דינו כמו בבית הכסא, ונראה דאם עושה צרכיו ונטל ידיו ושמע ברק יברך על הברק קודם שאומר אשר יצר וכן משמע בארחות חיים. כתב ארחות חיים כשנכנס לעשות צרכיו ושמע ברק קודם שעשה צרכיו אסור לברך את השם כשהוא בבטן המלאה וצריך לנקביו, עד כאן. ואני אומר כדי שלא לבטל הברכה דינו כדין נתעורר לו תאוה באמצע קריאת שמע ותפילה לעיל בסימן צ"ב סעיף ג': ראיתי בט"ז שפירש הא דלא יצא היינו שאינו מחויב לצאת ולמהר לברך, אבל באמת חייב לברך אפילו אחר כדי דיבור, עד כאן. ומר"ן סוף פרק קמא דפסחים ומברכת אברהם שם מבואר דסבירא ליה דאין מברך כלל וכן משמעות הפוסקים, ומכל מקום דברי הט"ז נראין קצת. ופשוט דכל הנזכרים בסעיף א' דינם כדין ברק בכל זה, וכן כתב ברכת אברהם שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.