אילת השחר/גיטין/עט/ב
פנימית גופא במחיצות החיצונה קא מינטרה. מבואר דזה שמחיצות הבעל עוזרים שיהי' דין חצרה על אויר ההוא אינם מגרעים הקנין להיות נקרא כאילו אגיד גבי' דהוא עושה את היד שלה ליד, וא"כ נמצא אם בלי שהוא יחזיק ידה יהי' כקטפרס והוא מחזיק ידה שהגט לא יפול מידה מקרי שפיר נתינה, וצ"ע לדינא. (מהדו"ק)
תוד"ה פנימית. יש לעי' אם ב' התירוצים פליגי, ולתירוץ קמא לא ס"ל דמהני מה דהאשה יכולה לשמור את הגט אם יצא לחצר הבעל, או דלא פליגי אלא דהתירוץ הראשון מוקי באם המחיצות היותר גבוהות הם תיכף אחרי מחיצות שלה, ולתירוץ בתרא באופן אחר, אבל גם תירוץ הראשון מודה ליסוד התוס' דבזה שהיא עומדת מקרי משתמר לגבי זה אע"פ שתוכל לקחת רק כשיהי' ברשות הבעל, דהא מהאויר לא תוכל לתפוס בעודה ברשותה.
בא"ד. מבואר בתוס' דכל המעלה של מחיצות החיצון דמהני הוא משום דקבוע, ונמצא דאם השאיל לה מקום לכליה ונפל לאויר שלמעלה מן הכלי וזה בתוך מחיצות החצר שפיר קונה, כיון דהמחיצות הם קבועות. ובחזו"א (סי' צ"ט סק"א) הביא דהרמב"ן סובר דבכלי אף פעם לא יקנה למעלה באויר אפי' אם יש מחיצות קבועות. ויש לעיין להתוס' דלכאורה אם עשה מחיצה לשעה וכי לא יועיל לקנות, וע"כ דגם זה נקרא קבוע ורק כלי בתוך כלי אין לו כלל שייכות, וא"כ כשהקופה החיצונה בלי שוליים הא הו"ל כסתם מחיצות לשעה, ובשלמא כשיש להם שוליים אינם משמשים בתור מחיצה אלא בתור כלי למה שבפנים, אבל כשזה בלי שולים הא הו"ל ממש מחיצות לשעה ולמה לא מהני. (מהדו"ק)
תוד"ה דהא לא נח. רש"י כ' דאין מחיצות כלי עשויות לאוירן לשמור דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו, והתוס' הקשו דבמס' ע"ז מבואר דהגוי יקנה היין שנכנס לאויר הכלי לפני שנח, ולכאורה גם בלי זה צ"ע דאיזה סברא הוא, דמה נפק"מ אם עשוי לשם זה או לא, דמ"מ הא זה באויר הכלי. והנה האחרונים דייקו מלעיל דף ס' דמבואר דמצודות חי' ועופות כשאין להם תוך אינו קונה אלא מדרכי שלו' הרי דכלי בלי תוך אינו קונה בקנין חצר, כמבואר במחנ"א (הל' קנין חצר סי' י"א), ועי' בליקוט תשו' וחי' מהגרעק"א (סי' ס"ז) תשובה מהגרש"א זצ"ל דמביא ג"כ לדון בזה, ומבואר דיש שרצו לחלק דרק לגבי בעל חוב לא מהני, ולכאורה בשלמא אם דין חצר תלוי בחשיבות כלי אפשר לחלק דכלי בלי תוך אין לו חשיבות כלי, אבל הא חצר אין דינו מצד מעלת כלי ומה יהי' נפק"מ, משמע ע"כ דבאמת ידו היינו מה שדרך להניח והיות שבחצר הדרך להניח כל הדברים ואפילו כשאין לו מחיצות, מהני לכל הפחות כשזה נשמר ע"י שעומד בצד חצירו, אבל כלי לגבי מה דאין לו חשיבות כלי ואין דרך להניח שם לא הוי חצירו כלל, לכן ס"ל לרש"י דלגבי אויר אין לו מעלת כלי.
והנה עדיין יש להסתפק אם זה חסרון מחמת דהכלי אינו עשוי לגבי הדברים, או דהעיקר דהדברים אינם עומדים להיות שמורים בתוך אויר הכלי, והיינו דהמניח דברים בכלי הא זהו משום דאינו רוצה שיהי' במקום שאינו שמור, ולגבי זה כלי בלי תוך לא מועיל כלום לכן לא מהני כלי בלי תוך לקנות, וה"נ אין אויר של הכלי עשוי לגבי לשמור הדברים. ולפי"ז יש לחלק דכאן דמיירי לגבי הגט שייך לומר דאין עומד להיות באויר כלי כיון דאינו עשוי לזה, אבל במס' ע"ז דמיירי לענין יין דהתם הא ודאי יין א"א לו כלל להיות בלי כלי, דאז נמצא דבהכרח הכלי עשוי בשבילו, ולכן שפיר קונה אפילו באויר כלי. והנה מצינו בכולי דוכתא דאויר כלי מהני כגון בזבחים דף כ"ה ע"ב, ואע"ג דכאן לענין קנין שאני, מ"מ להנ"ל גם לרש"י לגבי דם וכה"ג בודאי בהכרח הכלי עומד, ואויר כלי ככלי דמי.
תוד"ה וצריכה. אבל הכא מן התורה צריכה גט משני. עי' במהר"ם שיף בעיקר דף י"ז ע"ב, ובביאור שם אות נ'. ועי' ברמב"ן לעיל דף כ' דשינה שם עירו ועירה דיש סברא לפסול מן התורה מחמת דמגרש אדעתא דרבנן מגרש, ולפי"ז אפשר דרש"י ס"ל כן גם כאן.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |