אור שמח/איסורי מזבח/ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png איסורי מזבח TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


דעריכה

אם נשבר עצם מן הזנב כו'.

נ"ב תורת כהנים מפורש מנין לרבות נשבר עצם מן הזנב ת"ל או שבור ובצלע כשר ולא כספר יראים:

חעריכה

יש שם ארבעה חוליים כו' אם נגממו וכו' אם נפגמו חיטיו הפנימיות כו' י"ל שהורצו.

דעת רבינו דעל מום שאינו בגלוי אם הקריב הורצו אע"ג דמקרי מום כיון דאינו מום רע, ואף דבקרא דלא תזבח כתיב בו מום לחודא מכל מקום שם כתיב כל דבר רע וכיון דבסתר אינו רע, ונתיישב בזה הירושלמי דגיטין פרק הנזקין על הך דחטאת גזולה שלא נודעה לרבים שמכפרת דריש והבאתם את הגזול ואת הפסח כו' מה פסח וחולה בגלוי אף כל בגלוי, וכמו מום שאינו בגלוי והקריב הורצה כן בגזל שלא נודע מכפר והוא כסברת רבינו:

טועריכה

ספק קבועים או עוברים לפיכך אם הטיל בה מום אחר אינו לוקה.

מוכח מלשונו דאם הוי ודאי חוורור ומום שאינן קבועים אז אם הטיל בו מום אחר לוקה, וזה נגד דברי הרא"ש שפסק שמטיל מום קבוע בבעל מום עובר מה"ת שרי ולרבינו לוקה, ולפלא על מרן הבית יוסף שלא הביא דעת רבינו ובסימן שי"ג בשו"ע סתם כהרא"ש וצ"ע. וזה דעת רבינו במטיל מום במוקדשין בזה"ז דאינו עובר בל"ת אבל מה"ת אסור ובזה"ז גרע ממום קבוע דלא לדמיה חזיא וכש"כ מום עובר, ויש להאריך בזה ועוד חזון בס"ד:

טזעריכה

יש בדבר ספק אם למפרע היא בעלת מום כו' הרי זה ספק מועל כו'.

בגמרא (דף ל"ט) בעי מיניה פנחס אחוה דמר שמואל כו' או מכאן ולהלן הוי מומא, והפירוש דאם בדק ולא עבר חזינן שהוקבע העוורון אבל לא ידענא מזמן מה דאימור עכשיו הוקבע ונשאר על זמן הקודם בלא בדיקה, וכאן לא שייך לאוקמי על חזקה ראשונה דהא אית ביה חוורוור, ותחילתו לקוי קרי להו בפרק הערל (דף פ') עיי"ש, וא"כ הוי כהביאה סימני בגרות ביומא דמשלם שיתא דפליגי רב ושמואל בשילהי קדושין, דלרב דאזיל בתר חזקה דהשתא והוי המוקדש ודאי בע"מ למפרע כיון דליכא חזקה דמעיקרא ותו ג"כ מועיל בפדיונו דאזלינן בתר חזקה דהשתא והוי הבהמה ודאי בע"מ למפרע וממילא לא אזלינן בתר חזקת חולין דהפדיון ולכן רק לשמואל בעי ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.