אבן עוזר/עירובין/סו/ב

אבן עוזר עירובין סו ב

רש"י בד"ה ליבטל לבני הפנימית כו' וחיצונה תאסר מפני דריסת רגלו של זה כו'. עכ"ל. משמע מדברי רש"י דאי לאו מפני דריסת רגלו של זה הוי מהני למיבטל רשותו לבני הפנימית, דאז קנו כלם רשותו בשותפות ומותרין בחצירן, וכיון דהפנימית במקומן מותרין מהיכי תיתי יאסרו על החיצונה, אף דיורן בחיצונה מ"מ בשביל שקנו בני הפנימית בחצירן רשות חדש בשבת ודאי מש"ה אין שייך לחסור על החיצונה, כמו אם בן חצר זה ירש בשבת בית בחצר אחר ודאי אין אוסר מש"ה על חצר זה, וה"נ כיון דבמקומן מותרין, ולפ"ז קשה בסיפא בנתנו עירובן בפנימית ושכח א' מחיצונה אמאי חיצונה אסור, ה"ל לבטל לבני חיצונה דהא שם אין לזה דריסת רגל על הפנימית.

ותו למה הזכיר רש"י כלל הא דחיצונה תאסר כו' בענין שריותא דליבטל לבני הפנימית, אלא כך ה"ל לרש"י לכתוב ליבטל לבני הפנימית דתיהוי בני הפנימית שריא א"כ החיצונה בע"כ תאסר כו'.

תו יש לתמוה בבבא דנתנו עירובן בפנימית ושכח א' מהפנימית דכתב שם רש"י ד"ה אין ביטול רשות כו' כיון דפנימית אסורה חיצונה נמי אסורה מפני דריסת רגל כו', למה הוצרך לאסור חיצונה מפני איסור פנימית ולא אסר לחיצונה מפני דריסת רגלו של זה שביטל האוסר עליהם וכן תמה מהרש"א והניחו בצ"ע.

ונלעד"ל דלכאורה יש לתמוה עוד ברישא בשכח אחד מהפנימית ועירובן בחיצונה, ליבטל לבני הפנימית רשות ביתו וחצירו בפירוש וקייל"ן סי' ש"פ ס"ב דגם להמבטל נמי מותר גם ביתו וליכא רגל האסורה במקומה, עכנ"ל משום דקשיא ליה לרש"י על הסיפא דעירובן בפנימית ושכח א', מהחיצונה, אמאי לא מבטל להחיצונה ולשתרי גם החיצונה וכדפי', אלא עכצ"ל דטעמא הוא משום דכיון דחיצונה עירובן בפנימית הוי דירתן בפנימית והוין ממש כבני חצר הפנימי כיון דדיירי שם, ולכן זה שלא עירב עמהם ודר בחיצונה א"י לבטל להם רשותו דהוי לגבייהו כבן חצר אחר, דבן חצר זה א"י לבטל לבן חצר אחר, וכיון דע"כ צ"ל כן, א"כ קשיא ליה לרש"י הא דאמר כאן ליבטל לבני הפנימית, איך אפשר לו לבטל לבני הפנימית הא עירובן בחיצונה וה"ל כבני חיצונה דדיורן הוא שם בחיצונה, ואם שלא עירב עמהם (אינו) דר בחיצונה ואין ביטול רשות מבן חצר זה כו', ותירץ על זה רש"י דה"ק יבטל להם רשות חצירו לבד ולא רשות ביתו דאז חיצונה אסורה מפני דריסת רגלו של זה שאסורה במקומה, וא"כ דירתן של בני הפנימית בפנימית ואז יכול לבטל להם רשותו, ע"ז אמר ליתא לעירובייהו גבייהו, דכיון דע"כ יבדילו מהחיצונה ודירתן בפנימית ליתא לערובייהו גבייהו.

והשתא א"ש בעירובן, בפנימית דלקמן צריך רש"י לתלות חיסור דחיצונה מחמת איסור הפנימית, ולא אסר מחמת דריסת רגלו של זה, משום דשם עירובן בפנימית, ויכול לבטל להם גם רשות ביתו בפי' דאז גם הוא שרי במקומו כדפי'. זה ברור בכוונת רש"י:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף