אילת השחר/קידושין/לג/א
תוד"ה אין בעלי אומניות. וי"ל דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים. יש לעיין למה אסור להם אי משום דהוא ישלם להם בשביל כל היום, א"כ שיאמרו לו לבעה"ב שקמו כדי שינכה את זה [וכן הק' בתוס' ר"י הזקן, ומשום זה פירש דאינן רשאין הכונה אינן חייבין], ואי משום דמשעובדים לעבוד כל הזמן ונהי דיכול לחזור מ"מ כל כמה דלא חזר לגמרי אין להם רשות לבטל אפי' אם ירצו לנכות, א"כ אפי' אם היו מחויבין לקום כשעוסקין במלאכת עצמן, מ"מ כיון דמשועבדים לעבודת אחרים הי' אסור להם לעמוד. ולדבריהם יוצא דלכיבוד אב דצריך לבטל ממלאכתו יצטרך לבטל אף מלאכת אחרים וצ"ע למה. ואין לחלק דבכיבוד אב אין להבעה"ב שום חיוב, משא"כ קימה מפני חכם דגם הבעה"ב הי' חייב בו לכן מותר להם לבטל, דלפי"ז אם הבעה"ב חכם כזה שאין לו לקום מפני ת"ח, בין כך הי' אסור לעמוד מפני הת"ח הזה אפי' אם מצות קימה הוא עם חסרון כיס, ובכלל אין לומר כן כיון דהוא אינו רואהו ואין חיוב בממונו לכבד את הת"ח שאינו רואה ע"י קימת פועליו דלא מצינו כזה חיוב בתורה.
ואפשר דרק בקימה דמחמת בעה"ב הוא צריך להיות במקום הזה שעבר החכם שזה הגורם לחיובו לקום כאן אז זה על חשבון בעה"ב, משא"כ כיבוד אב דאין מה שעוסק כאן במלאכת בעה"ב הגורם להתחייב לכבדו וצע"ק. יש לעיין לרבו מובהק או לאביו אם צריך לקום בהפסד מלאכה.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |