אילת השחר/קידושין/לג/ב
שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה. נחלקו הראשונים (לעיל עמוד א') אם יש חיוב קימה לבעל מעשים, דעת הרמב"ן דלא חייבה תורה קימה אלא מפני תלמיד חכם, ומה שאמרו שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה היינו דמש"ה הי' שמואל קם מפניו ואין בזה משום זקן ואינו לפי כבודו, והר"ן הקשה על זה, וכתב ולפיכך נראה לי שכל שמוחזק בבעל מעשים ואין ספק בעניינו כרב יחזקאל עומדין מפניו, שלא צותה התורה בחכם אלא מפני שהחכמה מביאה לידי מעשים, אלא שלא פרשה תורה במעשה כמו שפרשה בחכמה לפי שאין הכשר המעשה גלוי כמו שיתרון הכשר החכמה נראה לכל וכו' ע"ש, והיינו דסובר הר"ן דעיקר המצוה לכבד בעל מעשים ירא שמים, אלא דאי אפשר לקבוע כל כך מי ירא שמים, ות"ח הוא בודאי ירא שמים לכן מחויב לכבדו.
ויש להקשות לדעת הר"ן מהא דאמרי' בברכות (ח' ע"ב) הזהרו בזקן ששכח תלמודו שהרי לוחות ושברי לוחות מונחין בארון. ולכאו' התינח אם חיוב קימה הוא בשביל החכמה שבו שפיר צריך ילפותא דאפי' ששכח תלמודו עדיין יש בו דין קימה, אבל אם עיקר החיוב קימה הוא מחמת המעשים שבו, למה היה הו"א דכששכח תלמודו לא יהא בו דין קימה, וכי מששכח תלמודו אין בו כבר יראת שמים.
רש"י ד"ה שנאמר והביטו אחרי משה. ומשה נשיא היה. כבר העיר בהגהות מצפה איתן דמאי ראי' לדין נשיא ממשה דהי' מלך. ולפמשנ"ת לעיל (דף ל"ב ע"ב) דגם במלך עצם חיוב הכבוד שמחויבים אליו אינו אלא מדין נשיא אלא דנתווסף דין שתהא אימתו עליך שזה סיבה דלא יועיל מחילה, לכן יכולים למילף ממשה אע"פ שהי' גם מלך כיון דגם למלך אין חיוב כבוד אלא מדין נשיא.
וגבי יתרו כתוב דהשתחוה משה אל יתרו, כמבואר ברש"י פרשת יתרו פרק י"ח פסוק ז', ואיך הי' יכול למחול על כבודו, דיש לומר דלא נאמר עדיין הדין דשום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, ואפילו למ"ד דבא אחר מתן תורה, מ"מ מצוה דשום תשים עליך מלך לא נאמר אלא אחרי שנכנסו לארץ ישראל. ויש לעיין אם מותר למחול על כבודו לגבי אינו יהודי, דיתכן דלגביו אין לו חיוב שתהא אימתו עליו.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |