ערך/זורע

גרסה מ־00:25, 16 באפריל 2025 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (חשש זריעה בדמעות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי זורע


מלאכת הזורע היא אחת משלשים ותשעה המלאכות האסורות בשבת.

תוכן המלאכה עריכה

הגמרא (שבת ע"ג ב') שואלת מדוע הקדים התנא את מלאכת זורע למלאכת חורש, הרי קודם חורשים ואח"כ זורעים. והגמרא עונה, תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא והדר כרבי.

כיסוי הזרע בעפר עריכה

במגן אבות (מלאכת זורע) כתב מהות הזריעה שמכסה זרע בקרקע, והביא כן מדברי הגמרא סוף מכות.

ובאפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א ד"ה וראיתי) כתב שלדבריו הוא חידוש גדול דאינו חייב בזורע לחוד רק אם חיפה הזרעים בעפר. והביא שכ"כ בבתי כלאים (סימן ב). ועי"ש באפיקי ים מה שכתב לדון בזה. ועי"ש עוד שרצה להוכיח לא כן מדברי רש"י בשבת (עג:).

מלאכות נוספות בכלל זורע עריכה

הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן (שם).

קניב סילקא עריכה

אמר אביי, האי מאן דקניב סילקא, חייב שתים. אחת משום קוצר ואחת משום זורע.

אם חייב בהשרשה או במעשה הזריעה עריכה

המנ"ח (מצוה רחצ) הסתפק אם חייב רק בהשרשה ואם לקט הזרעים שזרע פטור, או שהמלאכה הויא תיכף בזריעה לבד. והסיק דמיד במעשה הזריעה נגמרה המלאכה. והרש"ש (עג.) ס"ל להפך שאם חזר וליקט פטור והרי זה כאופה שאם רדה הפת קודם האפייה נפטר. ועיין תפאר"י בבתי כלאים שדעתו כדעת המנחת חינוך. ובאפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א) נו"נ בזה.

במפולת יד או שוורים עריכה

יעויין בזה אפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א ד"ה עוד רגע אדבר).

חשש זריעה בדמעות עריכה

הרב מטשעבין[1] דן בדינו של צדיק אחד שהיה מתבודד בגן גם בשבת קודש ושפך דמעות לרוב באמירת תהילים עד שהיה ניכר הרטיבות בגן, והמתנגדים לעזו על זה ואמרו שעבר על איסור חורש או זורע. והצדיק דעתו דמבואר בשו"ע ששאר משקין מותר להטיל משום שאינן מצמיחין, ובתענית (ט:) מבואר שמי אוקיינוס מלוחין ואין תבואה גדילה מהן, כמבואר ברש"י שם. ובשבת (לג:) מבואר שהדמעות מלוחין, וכ"ה במדרש רבה פרשת קרח (פרשה יח) ובאבות דרבי נתן (פל"א הלכה ג) שמי העין מלוחין הם, ואם כן אין בהם חשש זריעה.

לקריאה נוספת עריכה

  • מוסך השבת לבעל 'מנחת חינוך' (ב. הזריעה)
  • אוצר עיונים, מערכה לו: מלאכת חורש וזורע, בתוך: מתיבתא, שבת, כרך ד, עמ' פב-צג.

  1. ספר הזכרון זכר שלמה (עמ' תסג), אמרי שמאי (ח"ב עמ' קעג), ישורון (חי"ד עמ' קפב), הגדה של פסח דובב מישרים (עמ' שמב).