אבני נזר/אבן העזר/קנד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר קנד

סימן קנד

ב"ה ב' ואתחנן י"א מנ"א תרמ"ז לפ"ק פה סאכטשאב.

החוה"ש וכט"ס לכבוד ידידי הרב המאוה"ג יקר רוח כש"ת מו"ה אהרן נ"י האבד"ק זערדאב.

יקרתו הגיעני באיש המוחזק במדינתינו לגר והי' לו על זה כתב תעודה מכמה רבנים ואח"כ נשא אשה ושוב גירשה בשם אברהם בן אברהם כמשפט הגרים וכן עלה לתורה, ואח"כ נודע בבירור גמור בלי שום ספק שהאיש הזה איננו גר, רק הוא שתוקי מאמו החרשת שאינה שומעת ואינה מדברת, וא"י ממי נתעברה, ובעת המילה קראו שמו יוסף ונכתב בפנקס בן אברהם מיכל אבי אמו החרשת, וזה איזה חדשים אשר בא הגר שקר לפה זערדאוו ורצה להחזיר את גרושתו, וכאשר ראה שתוחלתו נכזבה הי' צועק בעצמו שהגט פסול, זה תורף השאלה:

תשובה

א

א) הנה מחמת שינוי שמו מאברהם ליוסף אין חשש כיון שכך הוחזק כדאיתא בגיטין (ל"ד:) גבי תקנתא דר"ג לפרוט כל השמות אמר רב אשי והוא דאיחזוק בתרי שמי, פירש"י אבל לא איתחזק כאן שיש לו שני שמות א"צ לכתוב וכל שום, ואפי' נודע שיש לו שם אחר במקום אחר הגט כשר דאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו, והוחזק בו עכ"ל אך החשש מחמת שינוי שם אביו שלא הי' ראוי לכתוב שם אביו כלל כמשפט השתוקי ונכתב בשם אברהם, מסתמא נכתב אבינו] ובשם אביו כתב בתשו' הרא"ש דאינו מועיל הוחזק דאינו יכול לשנות שם אביו, וכן ביאר הרב מהרא"י, ועי' ב"ש סי' קכ"ט סק"כ:

ב

ב) ואמנם כי דעת תשו' ר' שלמה ב"ר יצחק המובא באו"ח ובש"ע סעיף י' דאף בשם אביו מהני הוחזק, האומנם דבש"ע לא הובא רק לענין אם נשאת לא תנשא, אך במקור הדין בתשו' עצמה מבואר שאם לא היתה נשאת הי' כופה את הבעל ליתן לה גט אחר, אבל אם לא הי' הבעל לפנינו גם לכתחילה הי' מתירה, כן מבואר בתשו' שם, וכבר תמה בס' מכתב מאלי' על הש"ע והגה שכתבו דעת י"א רק לענין אם נשאת, ומ"מ הלא עיקר הדיעה ראשונה דלא מהני הוחזק בשם אביו:

ג

ג) האומנם דלשיטת התוס' פרק הזורק כל שאינו מעכב החסרון אינו מעכב השנוי בו, והא דשינה שם עירו פסול משום דלתוס' שם מקום מעכב בגט, ועי' מהרש"א ומהריב"ל, וא"כ שם אביו דקיי"ל דלא מעכב אין השינוי פוסל בו, אך אי אפשר לצרף זה לסניף, דלדידן דאין כותבין כלל שם מקום ע"כ דסומכין על הפוסקים שם דירה אינה מעכב, ואעפי"כ שינה בו מעכב כשיטת הרא"ש משום דאדם נקרא על שם דירתו ואיכא לעז אם יראו שם דירתו משונה, וא"כ שם אביו שעולה בו לתורה נמי ידוע ואיכא לעז, וממנ"פ לשיטת תוס' פסול משום שלא כתב שם דירה, ולהרא"ש פסול משום לעז, ואף שיש פוסקים שאם כותב מקום העמידה א"צ לכתוב מקום דירה, ואין לפסול משום ממנ"פ, מ"מ הא חזינן שתופסין לעיקר שיטת הפוסקים דאין מקום דירה מעכב, שהרי אפי' אין הבעל והאשה במקום כתיבת הגט שאז אין כותבין מקום עמידה, ואעפי"כ אין כותבין מקום דירה, ובאמת שבתשו' דברי אמת כתב דלדידן שאין כותבין מקום דירה לא יכתבו גט אם אין הבעל והאשה עומדים שם, אך אין המנהג כן:

ד

ד) אך בפסקי מהרא"י סי' קפ"ד וז"ל דהרא"ש שורש הפסול נקט, דמאי טעמא שינה שם אביו פסול מפני הטעות ואשמעינן דלא דמי לשינה מקום הלידה דמכשיר ר"י, משום דהתם ליכא טעות משום דא"צ לכתוב, אבל כאן שצריך לכתוב אתי למטעי עיי"ש, ובסי' קל"ח, ובספר מכתב מאלי' כתב עלה וז"ל ודבריו תמוהים שהרי הרא"ש מכשיר אם לא כתב שם אביו כמ"ש הטור בשמו, וצ"ל שהרב ז"ל מחלק בכל דבר שצריך לכותבו לכתחילה, הגם שאם לא כתבו כשר אם שינה בו פסול, אבל דבר שא"צ לכותבו לכתחילה מדין הגמ' אם שינה בו כשר, והיינו החילוק שבין מקום הלידה לשם האב, דאם היות דשם האב אינו מעכב, מ"מ צריך לכותבו לכתתילה מדין המשנה לפי ההנחה שהניח בסי' קל"ח דכל מקום שמזכיר המשנה שמו ושמה שם האב בגוי' עכ"ל מכתב מאלי':

ה

ה) והנה לפי זה בנ"ד שהי' שתוקי ונכתב גר, דלדעת הרשב"א גם בגר אינו כותב בן אברהם ובין שתוקי בין גר אינו נכתב בגט אלא שם עצמו לבד, רק הרא"ש בתשו' כתב דבגר כותב בן אברהם אבינו, מ"מ אינו רק מנהגא, והוי דומיא דשם הלידה, דבזמן התוס' הי' נוהגין לכותבו כמבואר בהגהות אשר"י פרק השולח, מ"מ כיון דאינו אלא מנהגא ולא מתקנת חכמי המשנה וגמ' אין השינוי מעכב, וה"ה בנ"ד כיוצא בזה:

ו

ו) ומ"מ קשה לסמוך על היתר זה לבד, דפשט דברי הרא"ש פרק הזורק החילוק שבין מקום לידה למקום דירה משום דשם לידה אינה ידוע וליכא לעז, משא"כ מקום דירה האדם נקרא על שם מקום דירתו ולא מחלק כלל משום דשם לידה א"צ לכתוב, הגם די"ל דהוא גופי' הטעם בשם לידה דא"צ לכתוב משום דאינו ידוע, ומ"מ לענין דין שינה הדבר תלוי אם צריך לכתוב או לא, מ"מ פשטות הדברים אינו כן, ובתשו' רעק"א סי' קט"ז בשינה שם אבי המתגרשת שלא הי' לוי וכתבו עליו לוי נסתפק ג"כ להכשיר, משום דמדינא דגמ' א"צ לכתוב לוי או כהן, והביא ג"כ דברי פסקי מהרא"י הנ"ל, מ"מ לא רצה להכשיר עד יבורר ההיתר מגדולי הדור יעיי"ש:

ז

ז) אך מה שנראה לי בנ"ד טעם להתיר כיון דכל הJשש משום לעז, וכל זה לא שייך אלא אם שינה שם אביו לאחר שנשאה דאז ידוע שבעלה אינו אותו הכתוב בגט וסבורים שאחר הוא שיודעים מקודם ששינה שם בעלה באמת, אבל בנ"ד אין אדם יודע שבעלה אינה גר רק שתוקי, שהרי מתחילה כך הוחזקה שבעלה גר, ובמדינת פרייסין שיודעים שהוא שתוקי אינם יודעים שהיא אשתו, שהרי אם שמעו שבפולין נשא לזו, הרי שמעו שגר נשאה, ואי אפשר לידע שהשתוקי נשאה אלא אם כן שמעו שהחליף שמו, וא"כ יודעים שהוא המגרש וההיתר ממהרא"י וגם מתשו' ר"ש בר"י נצרף לסניפין, אך עיקר ההיתר נ"ל מטעם זה דכיון שמעולם הוחזקה כך שהיא אשת גר ובגט כתוב גר אין שום לעז, כן נ"ל להתיר ואם יסכימו חכתי הדור אהי' ג"כ סניף להתיר:

הק' אברהם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.