גליוני הש"ס/שבת/פא/ב

גרסה מ־21:51, 19 בספטמבר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png פא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף פ"א ע"ב

אילימא משום דוושא. נ"ב עיין ספר בכור שור ב"ק פ"א א':

הואיל ואתא לידן לימא ביה מילתא. נ"ב כזה יבמות כ"ב א', ב"מ ט"ז ב', ב"ק פ"ט א', ביצה ט"ו א', שבועות מ"ח א':

ותנן נזיר חופף כו'. נ"ב צ"ע מדוע לא פר מסתם משנה במכלתין לקמן ק"מ א' ע"ש ברש"י ד"ה אבל נוטל בכברה:

אמרה איהי מילתא כו' אמרו אינהו מילתא כו'. נ"ב דוגמתו קידושין ל"ט ב':

רש"י ד"ה האי פרפיסא כ' ובתשובת הגאונים מצאתי כו'. נ"ב עתה המנהג הזה הוא בכפרות בעיוה"כ ובשו"ת מהרי"ו סי' קצ"א בעיו"כ יעשה כפרות ויאמר חת"כ ר"ת חליפתי תמורתי כפרתי זהו שם החותך חיים לכל חי ויחשוב בלבו שהוא חייב מיתה כמו זה והיינו טעם הקרבנות וזורקו לארץ כעין סקילה שוחטו הרג תופסו בידו בצואר הבהמה היינו חנק שורפו היינו שריפה היינו דכתי' צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו וכתי' פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר כיון שיצא המשחית אינו משיב אא"כ צריך לחול על שום דבר והיינו טעמא דעגלה ערופה עכ"ל ומ"ש שורפו היינו שריפה אינו מובן דאין הכפרה נשרפת רק מתבשלת ולומר שהי' המנהג אז לשרוף מה ממנה ג"כ א"א דה"ל בל תשחית ונ' כוונתו דהבישול בחום האש הוא ג"כ רמז לשריפה ואולי מ"ש וזורקו לארץ כו' לא קאי עוד אכפרות רק אקרבנות והם נשרפים ממש על המזבח ובישול הכפרות יתכן ג"כ לרמוז נגד זה דהקטרת הקרבן על המזבח חשוב גם בישול וכירושלמי שבת פ"ב ה"ה כיון שהוא רוצה בעיכולם כמבשל הוא ומ"ש היינו דכתי' צדיק בגמ' ברכות ס"ב ב' ילפי' כזה מואתן אדם תחתיך וע"ע ב"מ שלהי הזהב דשם הובא פסוק צדיק מצרה נחלץ וגו' וע"ע במהרי"ו סי' קצ"ב דשם כ' וז"ל הכפרות משום דאם נגזרה מיתה על האדם כשיבטל הגזירה צריך ליתן למה"מ כופרו הה"ד פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר וכתי' צדיק מצרה נחלץ וגו' והיינו איל של יצחק והיינו סוד הקרבנות ויאמר חליפתי תחתי כפרתי ר"ת חת"ך מלאך הממונה על החיים הה"ד החותך חיים לכל חי עכ"ל ומ"ש כאן תחתי ושם תמורתי הנה לכאורה ל' תחתי יותר מדוקדק שהרי הכוונה כאן כתצא זו ותכנס זו ותמורה אין מורה זה עיין תמורה ט' א' ועוד שם כ"ו ב' ומשא"כ תחת הוא ג"כ לישנא דאחולי דהוא תצא זו ותכנס זו עש"ה כ"ו ב' וכאן תיבת חליפתי הקודמת דעניינה תצא ותכנס כמבואר שם ט' א' תורה גם על תחתי דבתרי' דהכוונה כן וגוף עניין היות התרנגול כופר נפש האדם עיין עובדא פליאה כזה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' נ"ד:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף