גליוני הש"ס/כתובות/קה/א

גליוני הש"ס כתובות קה א

ק"ה א' הרי כבר נאמר לא תטה וגו', נ"ב בשו"ת חות יאיר סי' קל"ו הקשה דלמא לעולם הכונה שלא לזכות את החייב כו' ואיצטריך קרא לעבור עליו משעת לקיחה דוגמת הך דב"מ ס"א ב' לעבור עליו משעת עשי' ע"ש וע' ס' יריאים סי' רל"ה וז"ל צוה הקב"ה שלא להטות משפט אפי' בדיבור דכתי' לא תטה משפט ובספרי שלא תאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי כו' למדנו מזה שהטי' הזאת היא בפה ומשעת הטי' אעפ"י שלא עשה עובר בל"ת עכ"ל היריאים ולדבריו קושית החות יאיר מעיקרא ליתא וכמובן דאם הלאו שלא ידבר דיבור מעורר וגורם ההטי' אף שעדיין לא הטה בפועל כ"ש שבכלל הלאו שלא יעשה מעשה גורמת ההטי' כקבלת שוחד ושפיר עובר ג"כ משעת הקבלה וכמובן:

שם אגר בטילא, נ"ב ל' השאלתות פ' דברים פלגא מהאי ופלגא מהאי וע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' מ' ע"ש כל התשובה וע"ש דאם לא התנה בתחלה אינו יכול לתבוע שכר בטלה אפי' הי' לו בטלה ע"ש:

שם אגר בטילא הוי שקיל, נ"ב דמיון זה ממש דשכר בטלה לא חשיב שכר של גוף הדבר בתמורה כ"ט ב' אבל אתנן אשתו נדה ושנתן לה שכר להפקעתה כו' מותרין וברש"י שכר פקיעתה שכר מה שבטלה ממלאכתה ולא שכר ביאה עכ"ל הרי דשכר בטלה לא הוי אתנן והיינו משום דלא חשוב שכר ביאה וה"נ אינו נחשב שכר הדין וע"ע תוספתא שביעית פרק ו' אבל מחשב הוא מיין ומשמן שכר בטלה וגוף דין דכאן דדיין שרי ליטול שכר בטלה מבואר במשנה בכורות כ"ט א' ונותן לו שכרו כפועל ובגמ' כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה ע"ש וע' שאלתות פ' דברים וכונתו שם דלה"א דכאן דדיין גם באגר בטלה אסור אזי הך דבכורות מתוקם אעד דקיל מדיין דבדיין דהוא ת"ח מכוער הדבר טפי ע"ש ואך לפי מאי דמסקינן כאן דגם דיין שרי באגר בטילא דמוכח אזי מתוקמת שפיר מתני' דבכורות גם אדיין ובבטלה דמוכח וזהו שפירש"י בבכורות שם דקאי גם אדיין והיינו לפי האמת ואין מחלוקת בזה בין רש"י לשאלתות ודו"ק, ודע דמשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרכ"ב מתבאר דהא דדיין שנוטל שכר לדון דיניו בטילין לא גרע משאר פסול ויכול לדון עכ"פ בקבלו עלייהו בעלי דינין כמו בנאמן עלי אבא נאמן עלי אביך עש"ה וצע"ק לכאורה דא"כ מאי קושי' אקרנא דבשלמא גוף דיין נוטל שכר לדון דדינו בטל משכחת בדשקיל רק מחד בתורת שכר לא בתורת שוחד משא"כ קרנא דשקיל מתרוייהו הרי קיבלוהו עלייהו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף