גליוני הש"ס/שבת/פא/ב

גליוני הש"ס שבת פא ב

שם ב' אילימא משום דוושא, נ"ב ע' ס' בכור שור ב"ק פ"א א':

שם הואיל ואתא לידן לימא בי' מילתא, נ"ב כזה יבמות כ"ב א', ב"מ ט"ז ב', ב"ק פ"ט א', ביצה ט"ו א', שבועות מ"ח א':

שם ותנן נזיר חופף כו', נ"ב צ"ע מדוע לא פר מסתם משנה במכלתין לקמן ק"מ א' ע"ש ברש"י ד"ה אבל נוטל בכברה:

שם אמרה איהי מילתא כו' אמרו אינהו מילתא כו', נ"ב דוגמתו קידושין ל"ט ב':

שם רש"י ד"ה האי פרפיסא כ' ובתשובת הגאונים מצאתי כו', נ"ב עתה המנהג הזה הוא בכפרות בעיוה"כ ובשו"ת מהרי"ו סי' קצ"א בעיו"כ יעשה כפרות ויאמר חת"כ ר"ת חליפתי תמורתי כפרתי זהו שם החותך חיים לכל חי ויחשוב בלבו שהוא חייב מיתה כמו זה והיינו טעם הקרבנות וזורקו לארץ כעין סקילה שוחטו הרג תופסו בידו בצואר הבהמה היינו חנק שורפו היינו שריפה היינו דכתי' צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו וכתי' פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר כיון שיצא המשחית אינו משיב אא"כ צריך לחול על שום דבר והיינו טעמא דעגלה ערופה עכ"ל ומ"ש שורפו היינו שריפה אינו מובן דאין הכפרה נשרפת רק מתבשלת ולומר שהי' המנהג אז לשרוף מה ממנה ג"כ א"א דה"ל בל תשחית ונ' כוונתו דהבישול בחום האש הוא ג"כ רמז לשריפה ואולי מ"ש וזורקו לארץ כו' לא קאי עוד אכפרות רק אקרבנות והם נשרפים ממש על המזבח ובישול הכפרות יתכן ג"כ לרמוז נגד זה דהקטרת הקרבן על המזבח חשוב גם בישול וכירושלמי שבת פ"ב ה"ה כיון שהוא רוצה בעיכולם כמבשל הוא ומ"ש היינו דכתי' צדיק בגמ' ברכות ס"ב ב' ילפי' כזה מואתן אדם תחתיך וע"ע ב"מ שלהי הזהב דשם הובא פסוק צדיק מצרה נחלץ וגו' וע"ע במהרי"ו סי' קצ"ב דשם כ' וז"ל הכפרות משום דאם נגזרה מיתה על האדם כשיבטל הגזיר' צריך ליתן למה"מ כופרו הה"ד פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר וכתי' צדיק מצרה נחלץ וגו' והיינו איל של יצחק והיינו סוד הקרבנות ויאמר חליפתי תחתי כפרתי ר"ת חת"ך מלאך הממונה על החיים הה"ד החותך חיים לכל חי עכ"ל ומ"ש כאן תחתי ושם תמורתי הנה לכאורה ל' תחתי יותר מדוקדק שהרי הכוונה כאן כתצא זו ותכנס זו ותמורה אין מורה זה ע' תמורה ט' א' ועוד שם כ"ו ב' ומשא"כ תחת הוא ג"כ לישנא דאחולי דהוא תצא זו ותכנס זו עש"ה כ"ו ב' וכאן תיבת חליפתי הקודמת דעניינה תצא ותכנס כמבואר שם ט' א' תורה גם על תחתי דבתרי' דהכוונה כן וגוף עניין היות התרנגול כופר נפש האדם ע' עובדא פליאה כזה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' נ"ד:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.