האלף לך שלמה/אורח חיים/קמז
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אשר שאל אם מותר לצאת בטלית מקופל עם ציצית דהיינו שני ציצית מימין וב, ציצית משמאל במקום שאין עירוב והבאת דברי הפמ״ג באשל אברהם שכתב שאסור לצאת כך כיון דאינו יוצא כה״ג מצות ציצית הוי משוי לגבי הבגד וע״ז הקשית דמ״ש ממה דקיי״ל דמותר לצאת בליל שבת בטלית שיש בו ציצית אף דלילה לאו זמן ציצית הוא כיון דהוי נוי לגבי בגד עכת״ד. אין זה תימא דסברת הפרמ״ג כך הוא דהיכי דהוא לבוש המלבוש כדרך לבישה ממש בענין דמצד גוף הלבישה הי׳ מקיים בי' מצות ציצית רק דהמניעה מצד אחר מבחוץ דהשתא הוי לילה ולכך כיון דאין המניעה מגופו רק ממקום אחר מבחוץ שפיר נחשבו הציצית נוי לבגד כיון דמצד עצם הלבישה מקיים בזה מצוד. והמניעה מבחוץ רק מכח הזמן דהשתא הוי לילה ובפרט דרומה למד. דאמדינן לילה לאו מחוסר זמן היא ובפרט לענין וזכשים הבגד ונויו ודאי רק בגוף הבגד וזליא מלוזא וכיון דמצד גוף הלבישה יש באן קיום מצוה לכך מותר לצאת בו אבל אם הטלית מקופל דאז הוי חסרון בגופו שהטלית אינו לבוש עליו כדרך מלבוש עתה ולא שייך בלבישה כזו קיום מצות ציצית אז כיון דהחסרון בגוף הלבישה לא הוי נוי רק משוי כן הוי כוונת הפרמ״ג. אך גוף דבריו לא נהירין לי דהנה כמו דאיתא כה״ג באו״ח סי׳ כ״ג דיש נוהגין כשהולכין לבה״ב לקשור שני הציצית זה לזה ולא הועילו כלום בתקנתן דממ״ג אם נתבטלו הציצית א״ב פסולין אח״כ מכה תולמ״ה ואם לא נתבטלו א״ב מלובשים בציצית יעו״ש כן יש להקשות כאן ממ״נ אם נאמר דבקפול זה שמקפל הטלית נתבטלו הציצית א"כ יופסלו לעולם מכח תולמ״ה וזה לא. שמענו מעולם שיופסלו הציצית בכה״ג כיון דלא נפסלו בקפול זה בע״ב דאנו דניןאף שלא פשטו כעת כיון דאפשד לפשטו אין זה מחוסר מעשה בגופו והוי כאלו הופשט וא״כ מה״ת לא יחשבו לגוי הבגד רק למשוי וממ״נ אם הוי משוי יפסלו לעולם מכח תולמ״ה ואם לא נפסלו למה יהי׳ אסור לצאת כה״ג בשבת ועוד תמוה על דבריו מלשון תשובת הרשב״א שהביא הט״ז בסעיף למ״ד ס״ק ל״ט יעו״ש שהרי הרשב״א מיירי מטליתות של מציה שנושא אותם כדי ללובשם בבהכ״ג ומשמע להדיא שם דמיירי מטליתות של מצוה ובע״ב מיירי בענין דהלבישה לא הוי לבישה לענין ציצית דאם הוי דרך מלבוש שיוצא בו ידי ציצית פשיטא דכ״ש דהוי דרך מלבוש לענין שבת ולא הי׳ מקום לספק בו כלל ובע״ב מיירי בענין דהלבישה לא הוי לבישה ממש לגבי ציצית ואעפ״ב התיר שם לצאת מכח דדדכן הי׳ בכך וקשה נהי דמצד גוף הטלית לא הוי משוי כיון דדרכן בכך אכתי הוי משוי מכה הציצית כיון דאינו מקיים בלבישה זו מצות ציצית א״ב חייב מכח הציצית ובע״כ דמכח הציצית לא נחשב משוי כמ״ש. והנה מן הש״ם דמם׳ שבת דף קל״ט ע" ב במה דקאמר רב הונא אמר רב היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת והנה מזה נמי יש להוכיח דאם יצא במלית מקופלת פטור אף על הציצית דאל״ב קשה למה קמ״ל ביצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה לאשמעינן רבותא טפי דאפילו אם יצא בטלית שהיא כהלכתה רק דהלבישה אינה כהלכתה דחייב ומכ׳ש אם היא עצמה אינה מצוייצת כהלכתה דחייב כיון דלא מקיים בזה מצות ציצית א״ו היכי דהטלית עצמו הוי כהלכתה אף דהלבישה אמה כהלכתה פטור מיהו מזה אין ראי׳ כ״כ די״ל דקמ״ל רבותא להיפוך ראם גוף הציצית כהלכתן רק דהלבישה לא הוי כהלכתא פשיטא דחייב מכח ממ״נ דנוי הבגד לא הוי כיון דאינו מלובש כדין ובטלין נמי לא בטלי לגבי בגד כיון דעשויין כתקנן והרי אפשר לפושטו ולהלבישו כדינו אך באם גוף הטלית אינו מצוייץ כהלכתו א״כ הוי ס״ד נהי דלא הוי נוי הבגד ליתבטלו לגבי הבגד לכך קמ״ל דגם לא בטלי כיון דדעתו להשלימו וחייב עליו אך יש להביא ראי׳ לזה ממ״ש במס׳ שבת דף נ״ח ע״א בחותם שבכסותו אמאי לא דלמא מיפסק ומירתת ומקפל לי ומחית לי׳ אכתפי׳ כדרב יצחק בר יוסף אמר ר״י דאר״י בר יוסף אמר ד״י היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתפיו בשבת חייב חטאת וכו׳ וקשה לי מנ״ל להש״ם דחיובו הוי מכח גוף הטלית ולכך גם בעבד חייב דלמא לעולם על גוף הטלית פטור דהוי דרך לבישה בכך ובפרט לפמ״ש לקמן דף קמ״ז בברייתא דדרכן של סוחרי כסות ורטנין בכך וא״כ י״ל כיון דלדידהו דרכן בכך הוי לכל אדם דרך לבישה ופטורין רק מה דמחייב שם ר׳ יוחנן ובברייתא היינו מכח הציצית די״ל דמיירי בטלית שיש בו ציצית ובזה כיון דמונח לו על כתפו אין כאן קיום מצות ציצית ולכך נהי דמצד גוף הטלית פטור דבזה בתר דרך בני אדם אזלינן וכיון דדרכן בכך לפעמים היי דרך מלבוש ופטור אבל לענין חיוב קיום ציצית דבזה לאו בתר דעת אדם תליא רק בתר דין תורה וכיון דלאקיים בזה מצוה לכך הוי הציצית למשוי כיון דאינן נוי כעת וחייב על הציצית וא״כ תינח ר׳ יוחנן וברייתא אבל בעבד דלא שייך בי׳ מצות ציצית דהוי מעשהז״ג ועבדים פטורין וא״כ הולך הוא בלא ציצית ולכך י׳׳ל דאין לחוש לדלמא מפסיק ומקפיל לי׳ על כתפו דאבתי יפטור דהוי דרך מלבוש ומנ״ל לחייב בזה חטאת ולכך מונח מזה להדיא דאין חיוב בזה על הציצית דתמיד הם נוי לבגד ולכך הנני מסכים עמך לדינא דלא כהפ״מ אך לא מטעמך:.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |