ערך/אתנן זונה ומחיר כלב
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אתנן זונה ומחיר כלב
בבמה
בספרי (תצא פ' רס"א) מבואר שגם בבמה נוהג איסור אתנן.
ועי' משך חכמה (בראשית לח כג) לענין במה שהקריב בה יהודה אחר מעשה תמר. וע"ע מש"כ בדברים (כג יט).
ע"ע ביאור ספר המצות לרס"ג לר"י פערלא (עשין פד פה).
אך עי' תוספתא תמורה (פ"ד) שמשמע שאין האיסור אלא באהל מועד שבגלגל. וע"ע חזון יחזקאל (על התוספתא פסחים פ"ד) ושפת אמת (מנחות כה.) והגהות ר' יעקב מאיר בידרמן לשפת אמת שם.
מחיר כלב
אם דווקא כלב. או כל חיה טמאה בכלל. במושב זקנים (דברים כג יט) כתב דנקט דבר המצוי הוא הדין לשאר. ובטעמי הדין שנזכרו בראשונים, חלקם נאמרו בכלב דווקא אולם בלשונם "הזכיר הכלב לפי ש..." מבואר שהטעם הוא להזכרת הכלב ולא לעיקר הדין ומבואר שהדין הוא בכל חיה. אולם הביאו מתוספתא (בכורות פ"א ה"ב) שנקטה הברייתא להדיא שדווקא מחיר כלב נאסר. וראיה לזה ממה שנסתפקו בגמרא (חגיגה יד:) אם מותר לסרס כלב ובפירושי רש"י ותוס' על אתר נתבאר דתליא במה שהכלב ומחירו אסורים לגבי מזבח. ולכאורה גם זה מורה שדווקא מחיר כלב נאסר, דאי לאו הכי היה להם להסתפק אם מותר לסרס כל חיה טמאה.
אם כלב מת מיקרי כלב לענין שמחירו ייאסר. עי' ביאור ההלכה בדרך חכמה פ"א מהל' כלי המקדש ה"ו ד"ה או שסך מתים, שמצדד להתיר.