שבות יעקב/א/ל
|
< הקודם · הבא > |
עיר אחת קטנה שנאנסו שלא הביאו להם שופר עד אחר תפלת מוסף דריש שתא ויש כאן ילד למול אותו מתי מוהלין אותו. גם בעלי הברית שדרכה להתענות בכל שנה בר"ה אי מותר להם לאכול על סעודת הברית:
לשואל כענין ודבר בעתו בימי התשובה אשיב בקצרה הנה בב"י בא"ח ס"ס תקפ"ד כתב בשם תרומת הדשן הטעם דמלין קודם תקיעת שופר משום דכך הוא הסדר ברית אברהם ועקידת יצחק ע"כ א"כ לפי טעם זה היה נראה דבנדון שלפנינו ג"כ יש להמתין עם המילה עד קודם תקיעת שופר אחר תפילת מוספין אכן בשם הרוקח כ' בסי' רי"ז שהטעם לפי שהשכינ' אצל התורה לפ"ז למול אחר קה"ת אכן שני הטעמים אלו אינם עיקר להלכה דלטעם ראשון קשה הלא כשחל ראש השנה בשבת ג"כ מלין אחר קה"ת אחר אשרי כדאית' במנהגים ומהרי"ל ודוחק לומר הטעם משום לא פלוג דכל השנים ובאמת מהרי"ל כתב על טעם זה רק זכר לדבר ברית אברהם ועקדת יצחק ולטעם השני קשה א"כ למה אין מלין כן בכל שבתות וי"ט מתי שקוראין בתורה אם לא שרצינו לומר שבצירוף שני תערובת טעמים יחד מלין כן ועיקר הטעם נראה כמ"ש הלבוש בס"ס רפ"ד ומלין אחר שקראו בתור' ואינם ממתינים עד אחר יציאת הכנסת כמו בשאר שבתות השנים וימים טובים מפני שבר"ה מאריכים מאוד בב"ה ויבא עד אחר חצות וצריכן למול קודם חצות משום זריזין מקדימין למצות וכו' (וכן מצאתי באגודה סוף מסכת שמחות משם הרוקח ותשוב' הגאונים שטעם זה עיקר ע"ש (ומה"ט יש למחות בחזנים שמאריכין בשבת כשיש מילה עד אחר חצות ומבטלין מצות זריזין) ועמ"ש גיסי הרב בסא"ז ג"כ טעם לשבח בזה בשם שמעתי וע"ש ועכ"פ יש ללמוד דבנדון דידן אף שלא היה להם שופר מ"מ יש למול אחר אשרי להיות מן הזריזין כמו בראש השנה שחל להיות בשבת דאין תוקעין ואפ"ה מוהלין מיד אחר אשרי ואף דיש מקום לבעל דין לחלוק ולומר דשאני בר"ה שחל להיות בשבת דאז אין תוקעין כלל משא"כ בנדון שלפנינו דתוקעין עדיף טפי לקיים ברית אברהם ועקדת יצחק מהקדמה למצוה זה אינו דהקדמה למצוה הוא מדינ' דש"ס ויש לו סמך דאורייתא מאברהם והא דברית אברהם ועקדת יצחק הוא רק רמז אחרוני' ודאי דזריזן מקדימין עדיף זאת ועוד אחרת דגם אין מלין מיד אחרי קריאת התורה ותוקעין אחר התפלה ג"כ הוי ברית אברהם ועקדת יצחק דתפלה בזכרון תרועה לא הוי הפסק די"ל דלא נתנו סי' זה דברית אברהם אלא כדי שלא תקש' דלמה אין תוקעין תחלה דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ותקיעה הוי תדיר בכל שנה ובשביל תקיעות מועטים לא יאחר כל כך עד חצות. לכן נתנו סימן ברית אברהם ואח"כ עקידת יצחק אבל לא שצריכין להיות תכופין זה אחר זה מיד היכי דלא אפשר ולאחר מצות מילה בשביל זה ודאי אינו נכון ומה ששאלת אי מותר לבעל ברית לאכול על ברית מילה נראה פשוט דאסור לו לאכול וכמבואר בש"ע סי' תקס"ח בהגה"ה דאם קיבל עליו התענית במנחה צריך להתענות והני תעני' דר"ה ודאי צריכן קבלה ונדר כמשמעות הש"ע בסי' תקנ"ו ובפרטות לפי לשון הפוסקים דהרגיל להתענות כל ימיו משמע דאפי' על סעודת מצוה אין לאכול כמו שמבטל משמחת י"ט ואף גם לדעת הפוסקים דסכנה איכא בדבר שאינו משלים שנתו וחמירא סכנתא מאיסורא לכן אל ישנה רגילתו למען יאריך ימיו הוא ובניו כנ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |