שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/ח

סימן ח

לכבוד ידידי הרב המאה"ג החסיד המפורסם לתהלה מוהר"ר אברהם יצחק נ"י האבד"ק קליין ווארדיין יע"א.

מה ששאל מעכ"ת אם רשאי לשנות נוסח אשכנזי ולאחוז בנוסח האר"י ז"ל כי בחתם סופר [סי' ט"ו] מבואר דהאר"י ז"ל עשה הכוונות בשביל שהי' ספרדי אבל גם בנוסח אשכנזי מרומזין הסודות:

תשובה הן אמת דגם בנוסח אשכנזי הוא עפ"י סוד וכמו שמבואר בדברי האר"י הקדוש כוונתו על נוסח אשכנז כמו בקדיש יעו"ש אך הכוונות והנוסח שבסידור מהאר"י ז"ל אינו כולו נוסח ספרד כידוע למעיין בספרי נוסחאות המדוייקות להאר"י ז"ל וסידורי ספרד בכמה מקומות משונה מנוסח האר"י ז"ל. וז"ל משנת חסידים ז"ל בהקדמתו קודם תפילת ערבית ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפלה לפי שחלוקי מנהגים באו מחילוק שורש הנשמות לכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקבל הרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י זלה"ה שרובו היא על סדר תפלת הספרדים לתקן תיקון הצריך למעלה עכ"ל הרי דלא כולו הוא נוסח ספרד ובברוך שאמר הזהיר שלא להוסיף על מנהג אשכנז הרי דנוסחתו לא הי' מפני שהוא ספרד רק הוא בירר הסולת ומבואר בהקדמת פע"ח וז"ל בשרשי המנהגים שיש חלוקים בין אשכנזים ובין ספרדים קאטלונייא ואיטליא וכיוצא בהם שיש בהם מנהגים קדמונים שלהם בסידורי התפילה כו' והי' אומר מורי זלה"ה שיש י"ב שערים ברקיע נגד י"ב שבטים וכ"א עולה תפילתו דרך שער אחד והם השערים הנזכרים בשלהי ספר יחזקאל ואמר שודאי לא הי' השערים ודרכי השערים שוים ג"כ וכ"א משונה מחבירו לכן גם התפילות משונות לכן כל א' וא' ראוי להחזיק כמנהג תפלתו כי מי יודע אם הוא משבט ההוא ואין תפילתו עולה אלא ע"י שער ההוא אך מה שהוא דינים מפורשים בתלמוד זה שוה לכל השבטים עכ"ל הרי דלכ"א מהשבטים שער בפ"ע ורק באמת הכל לפי שורש נפשו מאיזה שבט וכמבואר במ"ח הנ"ל דכ' דאם לא יודע שורש נפשו ראוי להחזיק בנוסח האר"י ז"ל הרי דכוונת דבריו דהאר"י ז"ל בירר הסולת מתוך האוכל והוא מתוקן לכל נפש וזה ג"כ טעם הליקוטי אמרים ובחנם התרעם הח"ס [סי' ט"ז] על ליקוטי אמרים ואולי מחמת שמחברו ראש קהל חסידים לכן לא נכנסו דבריו באזניו אולם תמה אני על גדול הדור רשכבה"ג איך נשמט ממנו דברי האר"י ז"ל בהקדמת פע"ח שכ"כ וכן המ"ח שהי' גדול בנגלה ובנסתר כ"כ שיש י"ב חלונות נגד י"ב שבטים וכן נתפשט זה בכל ספרי המקובלים ועיין במעבר יבק בארוכה ומה שתמה שם בספר ח"ס דא"כ דלכל שבט יש חלון אחר והאיך נעשה ר"א שליח להתפלל דר"ע הי' אתו ור"ע בן גרים ויש לו שער אחר ואיך יוכל להוציאו וז"ל הח"ס חא"ח סי' ט"ז והנה ר"א הגדול הי' מב"ב של מרע"ה כמבואר במדרש בפ' ושם האחד אליעזר ור"ע תלמידו הי' מבני גרים וע"כ ר"ע התפלל ספרדי ור"א התפלל נוסחא השייך לשבט לוי ואיך כי גזר תעניתא ולא נענה ר"א ירד ר"ע ואמר אבינו מלכנו ונענה ואיך יוכל להיות שלוחו של ר"א ושל כל בני הכנסת ההוא והוא אינו מהם ואיך נעשה שלוחם עכ"ל ומכח זה דחה דברי ס' לקוטי אמרים ובאמת הראית לדעת דלק"א לאו מדעתי' דנפשי' אמרה רק בגזירת עירין פתגמא הגדולים בנגלה ובנסתר קדמוני האחרונים אשר כל גדולי הדור כמו הב"י ז"ל והרמ"ע והאלשיך והט"ז והש"ך ומ"א שתו בצמא דבריהם ובאימה קבלו עליהם גדולת מהרח"ו כידוע בספריהם וכן אחריהם גדולי הדורות כמו ח"צ ופ"י והתב"ש ז"ל פחדו מדברי האר"י הקדוש ואיך אנן יתמי דיתמי לא נבוש מהשיב אחור דבריהם ובאמת כי לא זכיתי להבין דברי הח"ס מ"ש האיך יכול אחד לעשות שליח להוציא חבירו אתמהה הלא עיקר החילוק בין נ"א לנ"ס הוא בב"ש קודם הודו ומה ענין שליחות לפסוקי דזמרה ובפרט שנתקן אחר הש"ס כי לא נמצא בש"ס מזה אם כי יש בכמה ספרים שאמרוהו גם אז אבל לא היה לחק קבוע כידוע בפוסקים וגם עתה בדורותינו אומרים החזן עם הקהל ב"ש ואין שום חשש מהוצאת חבירו בב"ש ובש"ע ידוע שאין חילוק בברכה ומטבע ח"ו רק איזה שינוי מלות ויעוין בסידור רי"ע ז"ל שכ' שהוא מחמת איזה טעות סופרים אבל ז"א מפסיד עיקר התפילה ח"ו שלא להוציאו ואם לדברי הספרים הקדושים הנ"ל שכ"א בשער ידוע מ"מ לד' אחד מתפללים ומוציא אחד חבירו בהתכללו יחד ע"ד כללות ישראל יחד והש"ץ דרך שער מיוחד לו מעלה תפלת כל ישראל ולכן בשביל שיש לזה השבט שער אחר למה לא יוכל משבט אחר להוציאו בתפילתו גם אתפלא מאוד למה הי' צריך ר"ע שר"א יוציאו הלא בתפילת כל השנה אין הש"ץ מוציא רבים י"ח ואם הכ"ד רננות שאמר ר"א זה אינו חיוב רק ריבוי תפלות אבל אין בזה שום חיוב שיהי' צריך להוציאו ואם אמירת א"מ בודאי א"צ שליחות ובר מן דין אני תמה וכי פשיטא לי' למרן דר"א ור"ע התפללו בנוסח אחר הלא מבואר בהדי' גבי הבדלה ברכות ל"ג ע"א דר"א ס"ל אומרה בהודאה ור"ע ס"ל אומרה ברכה בפ"ע וגם בביצה י"ז ע"א] דפליגי ר"א ורבנן גבי ר"ח וחוה"מ ור"ע ודאי כרבנן ס"ל כידוע בכ"מ דאם אינו פליג ס"ל כחכמים וכמו שאמר ר"ע גופי' בברכות בפ' כיצד מברכין לר"ג הרי דר"ע לא הי' מתפלל נוסח א' עם ר"א ואם נימא דמה דמפורש בש"ס דפליגי פליגי אולם במה שאינו מפורש דפליגי לא פליגי דאי תימא דכ"א התפלל בנוסח אחר האיך הוציאו לחבירו כדברי הח"ס ז"ל ז"א כלל דהרי מבואר בהדי' בר"ה [ל"ב ע"א] גבי ר"י בנו של ריב"ב שירד לפני התיבה לפני ר"ג ועשה כר"י ב"נ ואמר ר"ג לא כן היו נוהגין ביבנה ליום השני היינו לשנה האחרת ירד ר"ח בנו של ריה"ג ועשה כר"ע ואמר ר"ג כך הי' נוהגין ביבנה ופריך בגמ' נימא ר"ג כר"ע ס"ל אלמא דאפי' בשינוי הברכות בדיעבד יצא דאל"כ למה אמר ביום שני ירד ר"ח לימא תיכף באותו יום הי' לירד אחר א"ו שבדיעבד יצא באיזה נוסח שאמר אם אינו משנה מטבע החכמים מתקוני התפלות ולכן בימי ר"ג שעדיין לא נתברר היטב תיקון החכמים בכל אופן שאמר יוצא י"ח א"כ מכ"ש בנוסח האר"י ז"ל לנוסח אשכנז דהחילוק מעט מזעיר כידוע בודאי מוציא המתפלל באיזה נוסח את חבירו המתפלל בנוסח אחר וז"ב וגם ביותר להפליא מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר"א הי' לוי ואי משום שראה במדרש שמרע"ה התפלל שיהי' מזרעו יוכל להיות מצד האם וכמבואר בהדי' ביוחסין [עיין בס' ע"מ פ' ט"ו במאמר חיקור דין ח"ב מבואר שם כן להדי'] ולכן כל דברי התשובה הזאת נפלאה ומי שנפשו יפה יוכל לסמוך על גדולי הדור קדושי עליונים ששינו הנוסח אשכנז לנוסח ספרד ואינני ח"ו כחולק על מרן רשכב"ה הח"ס ז"ל כי אינני בקי בשיחת חולין דילי' רק מה שראיתי וקבלתי מפי קדושי עליונים גדולים בנגלה ובנסתר אמרתי וה' הטוב ינחני בדרך האמת. אחר כתבי כ"ז מצאתי בירושלמי ר"ה פ"ד על המשנה הנ"ל וז"ל ביהודא נהגו כר"ע ובגליל כריב"נ עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא וכשקדשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' ישמעאל בנו של ריב"ב ואמר כדברי ריב"נ אמר רשב"ג לא היו נוהגין כן ביבנה ביום ב' עבר ר"ח בנו של ריה"ג ואמר כדברי ר"ע ארשב"ג כך היו נוהגין ביבנה עכ"ל וז"ל הקרבן עדה שם לא כן הי' נוהגין ביבנה בימי אבא כשהיו הסנהדרין יושבין שם אלא נהגו כר"ע ואפ"ה לא העבירוהו מתפלתו ש"מ דעביד ביהודה כגליל יצא עכ"ל ות"ל שכוונתי לדעת הירושלמי להוכיח משם (שיוצא) [שמוציא] אפי' לכתחילה מי שמתפלל בנוסח אחד למי שנוהג להתפלל בנוסח אחר:

ס"ד דזה הכלל לפ"ד מ"ח דראוי לכ"א להחזיק במנהג אבותיו כי מסתמא המה מאותו השבט שאותו נוסח התפילה בשער הזה ולכן רבותינו האשכנזים בעלי תו'. וגדולי הקדמונים שהחזיקו במנהג אבותיהם שמסתמא זה השער שלהם כפי נוסח האשכנזים ורק המ"ח והאר"י ז"ל חדשו דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל והיינו בודאי שאין דבריו עם המוני ופשוטי עם שהם מתפללים לתומם ואין יודעים בנפשם כלל ורק דבריו כנגד גדולי הצדיקים שהם יודעים שרשם ולכן אמר שמי שא"י שנפשו משורש הנוסחא שמתפללים בארצם ראוי שיבחר נוסח האר"י ז"ל כי לפעמים יש נפשות מעורבת משבט לשבט כידוע לי"ח ולזה אם אין ברור לו שנפשו משורש שמתפללים במקומו יחזיק בנוסח האר"י ז"ל ולכן לק"מ מה שהק' בח"ס על רבותינו למה לא התפללו בנוסח האר"י ז"ל כיון שלא ידעו מאיזה שבט המה ולכן דחה דברי המקובלים הנ"ל ז"ל אך באמת רבותינו הקדמונים היו גדולי בעלי קבלה כידוע שרש"י ז"ל הי' מקובל גדול כנראה מכמה מקומות שהביא שם ע"ב וגבי שלש טיפות וכמה מקומות עצמו מספר וכן ג"כ הר"ת והר"י היו מקובלים גדולים וכן שארי בעלי תוס' כגון ר"י חסיד ותלמידו הסמ"ג ור"י מאורלייניש כידוע בתשובה מן השמים ולכן המה ידעו שורש נשמתן ונשמת תלמידיהם כי המה שרשם מנוסח אשכנז והמוני עם המה מתפללים לתומם וגם אולי ידעו גדולי הראשונים שגם כל הדור הי' משבט זה נפשם השייך לשער לנוסח אשכנז אך בבוא האר"י הקדוש והכין שער הכולל לכל מי שהוא משבט שיהי' יהי' ותיקן נוסח תפילת האר"י ז"ל ולכן כ' מ"ח דמי שלא ידע שורש נפשו יתפלל בנוסח האר"י ז"ל אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעש"ט ז"ל אשר גדלו מבואר בס' יכין ובועז להגאון בעל מאיר נתיבים שהעיד על גודל קדושתו ונפלאותיו וכן שם הגדולים סיפר בשבחו וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלך לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נ"א ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוי' לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוסח האר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעש"ט ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיני' לא יזיע דברי שפל המצב נכנע לתלמידי הבעש"ט להבין דבריהם הקדושים. ה' ח' כסלו תרכא"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף