חתם סופר על הירושלמי/יומא/ז/ג

גרסה מ־12:33, 11 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (עמד העביר את הדף חתם סופר על ירושלמי/יומא/ז/ג לשם חתם סופר על הירושלמי/יומא/ז/ג)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
חתם סופר




חתם סופר על הירושלמי TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והא לית טי"ת בשבעים כל אלה שבטי ישראל חקוק עליהם. וברמב"ם פ"ט מכלי מקדש ה"ז על אבני החושן כ' שבטי יה. וכתב שם הכ"מ דהוא נגד ש"ס בבלי ס"פ בא לו דאמרי' שבטי ישורון כתוב שם. ונגד ירושלמי שבטי ישראל אלא הרמב"ם ס"ל אין קפידא ע"כ כ' שבטי יה שהוא עדות לישראל שהם כשרים ע"ש והתי' יותר תמוה מן הקושיא כמובן. ונלע"ד כיון דע"כ כ' שבטי להשלים אות ט' א"כ לכאורה כ' כל אלה שבטי ישראל לשון הקרא משא"כ שבטי ישירון שלא נמצא בשום פסוק. אך מסתמא קבלה היתה בידי חכמי תלמודנו שכך היה כחוב. ע"כ מסברא אומר אני כיון דשם ישראל הוא כשצריכים סעד לתומכם לעבודת ה' ולהישר דרכיהם נקראו ישראל ישראל וכשנתעלו קראום הקב"ה בסוף התורה אין כאל ישורון שהם ישרים מעליהם בלי סעד והוא חשוב יותר מישראל. ואמר בפ' האזינו ע"ד הפלגה וישמן ישורון ויבעט אותם שעלו בתחלה למדרגת ישורון שוב ע"י שומן בעטו. ע"כ היה קבלה בידם שבחשן של אהרן הכהן בדור המדבר נכתב שבטי ישורון שמם החשוב להעלות לזכרון. אך אח"כ כשנתקלקלו הדורות אם אז הוצרכו לאבני חושן חדשים ומכ"ש בבית שני לא היו כותבים ישורון אלא לשון הקרא כל אלה שבטי ישראל ונמצא בבלי וירושלמי לא פליגו אלו ואלו דא"ח. וס"ל לרמב"ם כל זה אם אין צריכים עדות שהם כולם בני אל חי בני אבותם אבל אם צריכים עדות כמו שהוצרכו כשערערו או"ה לומר בגופם שלטו במצרים בנשותיהם לא כש"כ והוצרך הקב"ה לכתוב בתורה הראובני החנוכי להעיד שם יה על יוצאי מצרים א"כ ה"נ בבית שני דכתיב נשים בציון עינו בתולות בערי יהודה ובש"ס בבלי ספ"ק דיבמות שקיל וטרי טיבא בספק הלז. אלא דמסקינן דלא כר' יוחנן שם אלא גמירי דבנתא דההוא דרא אצטרויי אצטרי פי' נעקרו. ולא קבלו זרע ולא נתעברו כלל ע"ד נס ונ"ל על זה העידו לנו נביאים האחרונים שהיו בבנין בית שני וראוי ונכון לכתוב עדותו על אבני חושן לזכרון לפני ה' שבטי יה ששמו מעיד עליהם. והירושלמי לא ס"ל כמסקנא דפ"ק דיבמות אלא כר' יוחנן שם ע"כ כ' שבטי ישראל מבלי עדות שם יה ית"ש. ורמב"ם כתב כהלכה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף