תוספות הרי"ד/נדרים/ה/ה

תוספות הרי"ד נדרים ה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואיזהו דבר של עולי בבל כו'. של אותה העיר הרמב"ם ז"ל פסק כסתמא דמתניתין הזאת ותמה הר"נ ז"ל והרמב"ן ז"ל הא אמרינן בדף מ"ו ע"ב והא בהכנ"ס דכחצר שאין בו דין חלוקה דמיא ופליגי א"כ כיון דמסקינן דבחצר שאין בו ד"ח מותר כדקי"ל כראב"י א"כ ע"כ מתניתין דלא כראב"י אלא כרבנן עיי' בר"נ ז"ל דף מ"ח ד"ה ולא והתו"ט ז"ל כתב כיון דהרמב"ם ז"ל והטור ז"ל והרא"ש ז"ל פסקו כן בודאי אי אפשר לשווינהו טועים ח"ו בדבר כזה ע"כ מתרץ שם והט"ז ז"ל ביור"ד סי' רכ"ו לא ניחא לי' בתירץ הזאת ומתרץ תירוץ אחר והלח"מ ז"ל פ"ז מה' נדרים מתרץ תירץ אחר אבל אינו מתורץ לפי' הרא"ש ז"ל גופי' דהא הרא"ש ז"ל מפרש ג"כ משום ברירה עיי"ש בזה:

ע"כ נראה לפענ"ד דהרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל והטור ז"ל בנו יסודתם על גמ' מפורשת דגרסינן במס' ביצה דף ל"ט ע"ב ואי אמרת בירא דשותפין הוא אמאי מותר והתנן השותפין שנדרו הנאה זמ"ז אסורין לכנס לחצר ומשני לרחוץ הססנ והב"ע למלאות מר מדידי' קממלא ומר מדידי' קממלא ע"כ הרי מפורש דבלרחוץ לא שייך ברירה רק בדבר הנחלק זמ"ז דבלרחוץ אמרינן דרחוץ בכולה כמו שכ' ר"ח ז"ל עיי"ש וא"כ בהכנ"ס כיון דאינו דבר הנחלק זמ"ז הרי הוא כרחיצה ולא שייך ברירה והנה פי' הגמ' הוא כך דזה גופא מחדש הגמ' דבלרחוץ לא שייך ברירה דלכאורה קשה האיך הי' ס"ל מעיקרא דבור דבאמצע הדרך הוא עשוי לרחוץ הלא פשיטא דהי' בו גלגל למלאות ונקרא בור הקור במס' עירובין דף ק"ד עיי"ש ע"ב ועשוי בו גלגל למלאות מים לשתות וע"כ דה"פ דמקשה אי ס"ד דבירא דשותפין הוא והתנן השותפין שנדרו כו' וקס"ד דשייך ברירה ואפילו בדבר שאינו נחלק והבור הזה אפילו הי' לרחוץ הי' ג"כ כן א"כ קשה מהא דתנן השותפין שנדרו כו' דהשתא ל"ל דס"ל האי תנא כראב"י ז"א דא"כ קשה מבהכנ"ס דהא אי יש ברירה אפילו בהכנ"ס שרי כמו דפריך במס' נדרים והא בהכנ"ס דכחצר שאין בו ד"א דמיא פי' הרא"ש ז"ל דכיון דקאמרת דבאין בו ד"א לכו"ע סמכינן אברירה א"כ נסמוך אברירה גבי בהכנ"ס ונימא דהוברר הדבר דזה המקום שעומד שם בעת הזה הוא המקום שלו וכמו כן הי' ס"ל להגמ' במס' ביצה וע"כ מקשה אי ס"ד דבירא דשותפין הוא אמאי מותר והא ע"כ האי תנא לא ס"ל כראב"י דא"כ קשה מבהכנ"ס ומתרץ הגמ' דז"א דלעולם אית לי' כראב"י והא דאסור בבהכנ"ס הוא משום דלא שייך ברירה כיון דנכנס בכל בהכנ"ס כמו הכא בבור לרחוץ ואי הכא בבור הי' ג"כ לרחוץ ה"נ בבור הי' אסור כמו בבהכנ"ס והכא במ"ע למלאות וע"כ מותר משום ברירה ע"פ סוגיא מפורשת הוא דלא שייך ברירה בלרחוץ ולא אמרינן דזה המקום שעומד כעת הוברר עבורו ז"א אלא לא שייך ברירה רק בדבר הנחלק אבל בדבר שאינו נחלק לא שייך ברירה א"כ בבהכנ"ס לא שייך ברירה כיון דאינו נחלק ורק בדבר שאי אפשר להשתמש ביחד רק בזה אח"ז זה יום וזה יום שייך שפיר דבר הנחלק דנחלקו בהימים משא"כ בדבר שמשתמשים ביחד כיון שאינו דבר הנחלק לא שייך ברירה למימר דהוברר הדבר שזה המקום שעומד בו הוא חלקו ומעיקרא דמקשה על הא דקאמר דבאין בו כ"ח ד"ה מותר משום דכיון דאי אפשר לחלק סמכינן אברירה והא בהכנ"ס דכמי שאין בו ד"א דמי ומני מתניתן הוא כמו הס"ד במס' ביצה דס"ל דאף בדבר שאינו נחלק שייך ג"כ ברירה אבל לפי המסקנא דבמס' ביצה דבדבר שאינו נחלק לא שייך ברירה א"כ בהכנ"ס נמי דאינו נחלק לא שייך ברירה וע"כ לא נוכל לסמוך על ברירה אפילו בדבר שאין בו ד"א רק בדבר שאין בו ד"א ונחלק לימים אז שייך שפיר ברירה וכ"ת כיון דלהמסקנא דבמס' ביצה אזדא לה קושית רב יוסף מבהכנ"ס א"כ נוכל לפסוק כרבה אר"ז דביש בה דין חלוקה נחלקו ובאיו בו ד"ח לד"ה מותר דסמכינן אברירה לכו"ע כיון דלא אפשר בע"א כדכתב הרא"ש ז"ל א"כ רבנן וראב"י פליגי ביש ברירה אפילו ביש בו ד"א דרבנן סבירא להו כיון דיש בו ד"א לא סמכינן אברירה וראב"י ס"ל דאפילו ביש בו ד"א נמי סמכינן אברירה א"כ הו"ל להרמב"ם ז"ל לפסוק כראב"י דפסק הגמ' כוותי' אפילו ביש בו ד"א ז"א דהא בעלמא קי"ל אין ברירה ולמה נפסק הכא כראב"י דיש ברירה הוא משום דברירה הזאת עדיפא מכל ברירות כדכתב הר"נ ז"ל וזה שייך רק באין בו ד"ח אבל ביש בו ד"א הוי כשאר ברירות וא"כ אימתי פסק ר"ה ור"א פסק הלכה כראב"י היינו דווקא משום דסבירא להו כאוקימתא דרב יוסף דנחלקו באין בו ד"א ובזה אתא שפיר מה דלכאורה יש לדקדק בלשון הגמ' א"ל רב יוסף והא בהכנ"ס דכחצר שאין בו ד"א דמי למה נקט בכהנ"ס לחוד הלא בהכנ"ס נזכר באמצע והכי גרסינן שם רחבה ובית המרחץ ובהכנ"ס והתיבה והספרים הו"ל למינקט ברישא הרחבה ולמה בחר רק בבהכנ"ס וע"פ דברינו ניחא דכל עיקר הטעם דס"ל דבאין בו ד"א ד"ה מותר הוא כמו שכתב הרא"ש ז"ל כיון דלא אפשר בחלוקה סמכינן אברירה וקושיא דרב יוסף הוא מבהכנ"ס דא"ב ד"א ולמה לא נסמוך אברירה וקס"ד דאית לן ברירה אפילו בדבר שאינו נחלק דהוברר הדבר שזה המקום שעומד בו הוא מקומו א"כ לא מצי פריך רק משלשה מינים הראשונים מרחבה ובית המרחץ ובהכנ"ס אבל לא מספרים ותיבה דהתם פשיטא דלא שייך ברירה דהא בספרים כל אות ואות הוא של שותפות ולא שייך בו למימר דהוברר הדבר דזה התיבות שנקראים כעת הוא שלו כיון דשניהם שומעין ביחד התיבות הללו ולא דמי לבהכנ"ס דכל אחד עומד על טפח אחר משא"כ בתיבה ובספרים ואי הי' פריך מכולם משלשה מינים הראשונים הי' צריך להאריך ולהזכיר בקיצור רק אחת מהן או יזכיר הראשון כגון רחבה הא"מ דמזכיר מרישא וה"ה לאינך כדרך בכל מקום וקאי אכולהו וע"כ מזכיר האחרונה מג' מינים הראשונים למימר לך דפריך משום ברירה וע"כ קשה מכל ג' מינים עד בהכנ"ס ובהכנ"ס הוא התחום עכ"פ שיטת הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל והטור ז"ל ניחא בס"ד ודוק:

בס"ת של רבים קידש עיין בדברינו בפנים ובזה מובן סמיכת הגמ' במס' גיטין דף כ' ע"א אמר רב חסדא יכילנא למיפסלנהו ואפילו גיטא דעלמא וכל הסוגיא דמסיק דכתבו על איסורי הנאה כשר ומאי שייכות הוא לההיא סוגיא דאיירינן בה אבל משום דמעיקרא מיירי בהההיא גברא דעייל לבי כנישתא שקיל ס"ת ויהיב לדביתהו וקמפלפל שם בענין מי מילון אי משום כריתות דאית בה ולכאורה קשה הא הוי ס"ת של רבים בבי כנישתא א"כ לא נתן לה מאומה ואנן בעינן ונתן א"כ ע"כ דלא בעינן ונתן רק נתינת גט הוא וע"כ סמיך ההיא סוגיא דר"ח מ"ט אילימא משום דכתיב ונתן והכא לא יהיב לה מדי דילמא נתינת גט היא ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף