שיירי קרבן/נזיר/א/ה

שיירי קרבן נזיר א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אר"י מעשה היה כיון שהשלים מת. למאי דאמרי' בבבלי דף ח' דחזקי' מוקי לה לרישא רואין את הקופה כאלו היא מלאה חרדל כר"ש ודלא כר"י צ"ל רישא ר"ש וסיפא ר"י:

אם כמנין ימות השנה צריכה. כתב הרמב"ם פ"ג מה"נ ואם סתם מונה שנ"ד יום שכבר ביארנו בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ורוב שני החמה שס"ה ורוב שני הלבנה שנ"ד ואין קורין כל העם לשנה סתם אלא לשנת הלבנה ע"כ וקשה הא כתב הרב ה' נדרים פ"י שאיני אוכל שנה אחת אסור שנה תמימה מיום ליום ואם נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. והכי תנן במתני' פ' קונם. א"כ ה"נ נאמר אם עומד בשנת מעוברת יהא מונה נזירות כמנין שנת מעוברת. וי"ל התם בנדרים דאוסר על עצמו שנה זו שהוא עומד בה אמרי' דודאי היתה כוונתו כל מה שהיא אותה שנה ובין פשוטה ובין מעוברת קרויה שנה כמ"ש הרא"ש שם אבל הכא אמנין הימים שבימות השנה דעלמא קאמר ודאי רוב בני אדם קורין לשנת הלבנה סתם שנה. והכ"מ כתב ותימא בסוגיין מפורש כמנין ימות השנה צריכה איך כתב' רבי' בפשיטות לקולא ואפשר שטעמו מדתנן בטהרות ספק נזירות להקל. וכתב במ"ל ותימא הא אמרי' פ"ק דר"ה המודר הנאה מחבירו לשנה מונה י"ב חדשים מיום ליום הרי סתם שנה שנת הלבנה וקיי"ל ספק נדרים להחמיר ע"כ. ולפמ"ש לק"מ דהתם לא אמר אלא על שנה דקיים בי' השתא ואסר עליו הנאת חבירו באותו השנה הלכך אזלי' בתרי' משא"כ הכא דלא קאי על אותו השנה אלא על מנין ימי השנה. ומש"ע דהירושלמי לשיטתו דסובר בנדרים אזלי' בתר לשון תורה לחומרא ומספקא לי' אי ס"ל כר' דאמר סתם שנה שס"ה יום או כרבנן דסברי סתם שנה שנ"ד יום אבל אנן דקיי"ל בנדרים לא אזלי' בתר לשון תורה אפי' להחמיר אלא בתר לשון בני אדם ודאי דסתם שנה שנ"ד יום ע"ש. ותימא הלא בירושלמי פ"ו נדרים מפורש דר' יוחנן סובר בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה ואיך קאמר סתמא דש"ס צריכה הל"ל בפלוגתא דר' יוחנן ור' יאשי' כמנהגו. ועוד וכי לא מודה ר' יאשי' דהלכה כחכמים ולא כר' ואין כאן איבעי'. ועמ"ש נדרים דף י"ב ע"ב בתוס' ולסברת המ"ל אף על הרמב"ם יש לתמוה ל"ל הטעם בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם תיפוק לי' דהלכ' כחכמים וכ"פ הרמב"ם פ"ב מה' שמיטה ויובל. והא דכתבי הכ"מ הטעם משום ספק נזירו' להקל ולא סגי ליה בטעמי' דהרמב"ם משום דהולכין אחר לשון בני אדם היינו לתרץ דאפי' בשנת העיבור לא אזלינן בתר הך שתא וכמש"ל:

ואתיא דשמעון הצדיק כר"ש. גם בבבלי נדרים דף י' גרס' אמר אביי שמעון הצדיק ור"ש ור"א הקפר כולן שיטה אחת הן דנזיר חוטא. והרמב"ם כתב סוף ה' נזירות האומר הריני נזיר אם אעשה כך כו' ה"ז רשע אבל הנודר לה' דרך קדושה ה"ז נאה ומשובח וע"ז נאמר נזיר אלקיו על ראשו קדש הוא לה' ע"כ וכתב הכ"מ כמעשה דנזיר דשמעון הצדיק ע"כ. וקשה הא קיי"ל אין הלכה כשיטה וכמ"ש הרי"ף פ"ק דסוכה ע"ש במלחמות. וע"ק הא שמעון הצדיק מודה בנזיר טהור דאינו חוטא כמפורש שם בבבלי. מיהו בסוגיין משמע דאף בנזיר טהור סובר דחוטא חוץ מנודר דרך קדושה. ונראה דהרמב"ם מפרש דלכך קחשיב הא דשמעון הצדיק בכלל השיטה דסובר שמעון דנזיר טמא חוטא אבל לא טהור ואינו כן אלא הלכה כסתם משנה דאפי' טהור חוטא. ואי קשיא א"כ היינו ר"א הקפר ולית הלכתא כר"א דהא איהו נמי שיטה וי"ל לר"א משמע דאפי' דרך קדושה הוי חוטא והא ליתא. וניחא השתא דמשני הש"ס בפרקין דף ד' ע"ב לה' מיבעיא לי' לכדתני' בשם שמעון הצדיק משמע דכ"ע הכי אית להו. דודאי לכ"ע איצטרך דבכה"ג לאו חוטא ושאר כל הנזירין חוטאין. ועמ"ש הכ"מ והלח"מ פ"ג מה' נזירות הלכה י"ג:

הדרן עלך פרק כל כינוי

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף