שיירי קרבן/ראש השנה/א/א

שיירי קרבן ראש השנה א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואומר לכם הוא ראש וכו'. וח"ת נפרש הכא לכם הוא ראש מה שאתם עושים הוא ראש כגון העמדת מלך שהוא ע"י אדם וכן רגלים שהוא ע"י קידוש ב"ד משא"כ בשאר דברים כגון נטיעה שהיא גדילה מן הקב"ה ולא קשיא דא"כ נימא נמי ראש לשנים דאף מלכי אומות לאו לכם הוא שאין ישראל מעמידין אותו וי"ל דאכתי תיקשי א"כ לשמיטין וליובלות נמי דבקידוש ב"ד תלי':

כתיב ויחל לבנות וכו'. ק"ק לרגלים מנ"ל דא"ל דיליף מבחג המצות בחג השבועות בחג הסוכות דא"כ מעיקרא מאי קא קשיא ליה דלמא לכם אתי למעוטי רגלים הא קרא כתיב:

כהיא דאר"י בר אחא וכו'. וקשה א"כ לכם שני ל"ל וי"ל דסובר ר"ש בר כרסנא דמיתורא דלכם מרבינן רגלים ומלכים שמעינן מהא דאר"י בר אחא וכו':

תני שמואל ופליג וכו'. מהר"ש יפה האריך מאוד בדברים דחוקים ובעל הגה"ה בי"מ פי' אדלעיל קאי דקאמר החדש הזה לכם לכם הוא ראש אבל לא לשנים וכו' משמע אף ליציאת מצרים כשמונין השנים אין מונה מניסן אלא מתשרי דר"ח לכם כתיב ע"ז מייתי דשמואל תני אף לשנים מנינן ליציאת מצרים מניסן כמו למנין חדשים ע"כ וגם זה קשה דמי איכא למ"ד דיציאת מצרים לאו מניסן מנינן כדמוכחי קראי ע"כ נראה עיקר כמו שפירשתי בקונטרס:

התיב ר' יצחק וכו' ותני עלה שנת המבול אינה עולה מן המנין. רש"י פי' למנין שנותיו של נח כשהכתוב מונה שנותיו של נח אינו מונה שנת המבול שאתה מוצא שחי נח תתק"ן שנה וא' עם שנת המבול שכה"א ונח בן ת"ר שנה והמבול היה משמע שהמבול היה לאחר ת"ר שנה דבן משמע שכבר עברו עליו ת"ר שנה שלימים וכתיב ויהי בא' ות"ר שנה חרבו המים ויחי נח אחר המבול ש"ן שנה וכתיב ויהי כל ימי נח אשר חי תתק"ן שנה וה"ל תתקנ"א אלמא שאין שנת המבול עולה למנין שנותיו לפי שהוא שנת צרה ע"כ. ומעתה י"ל דגרסי' תחלה קושית ר"י משנת עשרי' ושני לי' מדר"א כל שנה וכו' והדר פריך משנות המבול וה"פ אס"ד דמניסן מנינן למה קחשיב ליה קרא בחדש הראשון לשנה א' הא אכתי לא עייל ביה תלתין יומין אלא ודאי מתשרי מנינן וכבר עייל חצי שנה קודם המבול והרב מהרש"א כתב בדף ג' ע"ב בד"ה למניינא אחרינא וכו' פי' לדברי הירושלמי אלו ע"ש ודבריו תמוהין חדא דבב"ר מפורש דשנת המבול אינו נכנס לשום מנין לא לפניו ולא לאחריו דהא ר"נ פליג וקאמר אע"פ שאינו עולה מן המנין עולה בתקופו' ובחשבונות וכ"פ כל המפרשים וע"ק לדבריו הא דכתיב ויהי נח בן ת"ר שנה היינו מלבד מקצת שנת תר"א שכבר נכנס שאינה עולה מן המנין א"כ מאי ניחא ליה אי אמרינן דתשרי ר"ה הא לפ"ז מתשרי שקודם המבול התחיל שנת תר"א ועדיין הקושיא במקומה עומדת דלכתוב בשנת שש מאות ושתים חרבו המים ודבריו צע"ג:

אלא אם אינו ענין בעשה וכו'. וא"ת וכי היכן מצינו דמוקמינן עשה יתירא בלא תעשה וי"ל דה"ק אם בעשה הרי כבר אמור ובאת שמה א"כ תשמור ועשית ל"ל אלא ע"כ דהאי תשמור לא תעשה הוא:

בין רגל לרגל מהו שיעבור. אפשר לפרש דקמיבעי' ליה אם עלה בין רגל לרגל אם נחשב כרגל ויעבור על בל תאחר אם על הג' פעמים או לא ופשיט מן הדא דתניא ועשית בעשה וכו' ומוקי לה רבי אבון באומר להביאו בשני בשבת ואס"ד דבכה"ג נמי עובר אמאי לא מוקי לקרא בהכי אלא ודאי דאינו עובר אלא ברגלים ופירושי שבקונטרס נ"ל קרוב יותר לפשטא דשמעתתא:

ר' בון בר חייה בעי שלמה שנתו בעצרת וכו'. וקשה ה"ל למיפרך אם עצרת רגל ראשון אמאי יעבור בעשה ועוד ה"מ נמפרך אם שלמה שנתו בשבת למה יעבור עליו:

אר"ח אילו עבר והביא וכו' לפום ריהטא יש לפרש דה"ק מעיקרא ל"ק קושיי' ר' בון כיון דאם עבר והביא נדרים ונדבות ביו"ט הקרבן כשר אע"ג דעבד איסורא הלכך עובר על בל תאחר אך אחרי העיון אין נראה חדא דטעמא בעי למה יעבור הא מ"מ לכתחלה אין מניחין אותו להקריב וקשיא הוא אינו ראוי ועובר ועוד דטפי מסתבר לפרש דאחגיגה קאי כדי ליישב קושית תוס' בפסחים דף נ"ט ע"ב וכמו שכתבתי בפסחים דף ך' ע"ב בד"ה לא ילין וכו' ע"ש ועוד דבפסחים פ' א"ד איתא נמי להך סוגיא ולא מוזכר שם מבל תאחר לכן פירושי שבקונטרס עיקר:

כמה דאת אמר תמן וכו'. וקשה למה לא מוקי לה בשנולד ערב עצרת דהא עסקינן לעיל דלכך עובר עליו בעצרת כשהוא בסוף דה"ל להקריב בעיו"ט והכא כיון דלא היה אפשר להקריב בעיו"ט אין לו לעבור עליו וע"ק הא בשביעי של פסח נמי אין לו לעבור עליו דהא הוה יו"ט ואין חובות שאין קבוע להן זמן קריבין ביו"ט ובעיו"ט דבששי של פסח לא היה אפשר להקריב שהיה מחוסר זמן וי"ל דודאי אפשר לאוקמי בעצרת אלא דהש"ס מקשי על מאי דפתרי תמן ועל הקושי' השניי' י"ל דכיון דאם עבר והביא כשר עובר אך לפמ"ש לעיל בתוס' בד"ה אר"ח וכו' משום דאילו הביא ועבר אין לעבור עליו וצ"ע:

דבר שהוא ניתן לתשלומין. וקשה הרי בכור נמי לאו תשלומין הוא ועובר עליו וי"ל דשאני בכור דרבי ביה קרא דכתיב שנה שנה אך קשה בל תאחר מנא לן דעובר דהא במילה נמי כתיב ביום השמיני ימול ואפילו הכי אינו עובר על בל תאחר:

אם באומר הרי עלי מיד דהוא עובר. וקשה הא נדר כתיב בקרא דלא תאחר וכדדרשי' לקמן ונדר הוא הרי עלי ושמעינן דאינו עובר עליו אלא לאחר ג' רגלים דומיא דאינך וי"ל דסובר דנדר דקרא היינו באומר הרי עלי ע"מ שאיני חייב באחריות' דה"ל דומיא דנדבה אבל באומר הרי עלי סתם לאלתר חייב להביא' א"נ דסובר אע"ג דאשאר קרבנות איני עובר אלא לאחר ג' רגלים אנדר עובר מיד דהא איכא נמי צדקה דכתיב בהאי קרא וקעבר עליו מיד ועיין בבבלי בפרקין דף ע"א:

שבק ר' טבי וכו' מה שיש לדקדק בסוגיא זו כבר כתבתי בשקלים דף ח' ובדף ו' ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף