שיירי קרבן/שבת/יז/ו

שיירי קרבן שבת יז ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיון שהיא אפיצה לה כגופה היא. כתב הרמב"ם פכ"ה מה"ש כלכל' שהיתה נקובה וסתם נקב שלה באבן מותר לטלטלה שהרי האבן נעשית כדופן היתה הכלכלה מליאה פירות והאבן בתוך הפירות אם היו הפירות רטובין כגון ענבים ותותים נוטל אותה כמות שהיא וכו' ע"כ וכתב הראב"ד בהשגות אני לא מצאתי כן בגמ' שאפי' בפירו' המיטנפין נמי מוקי לה כשהיתה האבן דופן וכו' והה"מ כתב בד"ה כלכל' וכו' והקשו בגמ' דף קמ"ב אמאי ותיהוי כלכלה בסיס לדבר אסור ותי' ר' יוחנן הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן והקשו ונשדינהו לפירי ונשדי לאבן ונינקטינהו ותרצו בפירות המטנפין והקשו ונינערינהו נעורי ותרצו א"ר חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכל' פחות' עסקינן דאבן עצמה נעשית דופן לכלכלה ע"כ בגרסת ספרינו ואין מכל זה בהלכות כלום והנה לפי גירסא זו אוקימתא דר' יוחנן בטל' וקמה לה הא דרב ורבי' פסק כשתיהן והוא תמה ולזה השיג הר"א ז"ל ונראה שגרסת רבינו היא שאין בה ונינערינהו נעורי ור' חייא בר אשי בשם רב עושה אוקמתא אחרינ' ושתיהן אמת וה"ג ר' חייא בר אשי בשם רב אמר וזהו שלא הזכירו גבי הא דרב אלא וא"א להעמיד דברי רבי' בדרך אחרת עכ"ל ובאמת שכן הקשה הרז"ה והר"ן אהרי"ף למה השמיט כל זה מהלכות וגם קשה להגי' כל הספרים לכן נ"ל דהרי"ף ז"ל סמך אהא דתנן בפרקין האבן שבקרויי' אם אינה נופלת היינו שקשורה יפה ואז הוא כגופה ממלאין בה ואם לאו אין ממלאין בה א"כ ממילא שמעינן דאף הכא איירי בשקשורה יפה והיא כגופה והא דר"י דבכלכלה מליאה פירות מותר לטלטלה עם האבן שמעינן מהא דמסקינן לעיל ס"פ כיר' כי הוינא בי ר"נ הוינא מטלטל כנונא אגב קיטמ' ואע"ג דאיכא עליה שברי עצי'. והא דצריכין לכך היינו אם נאמר דאיתא לדר' יוחנן אף לפי המסקנא וכ"מ מדברי תוס' בפרק כירה בד"ה אף על גב דאיכא עליה שברי עצים נראה לר"ת דשברי עצי' חשיבי טפי דאל"כ מאי קמ"ל ואדמקשי ליה מברייתא דושוין ליסייעי' ממתני' דכלכלה והאבן בתוכה וכו' ע"כ ומאי קושיא דהא מתני' מוקמינן כשהכלכלה פחותה וטובא קמ"ל רבא וגם ליכא לסייעי' ממתני' א"ו דאף לפי המסקנא איתא לדר' יוחנן מיהו הא ל"ק דהא ר' יוחנן הוא דקאמר התם דהתיר ר' לטלטל מחתה באפרה ולדידיה קשיא מאי קמ"ל אך הא דמקשי תוס' לסייעי' ממתני' ל"ק דאיכא למימר דאליבא דרבא פריך דמסתמא כרב ס"ל וליכא לסייעי' ממתני' לכן נ"ל דאיתא לדר' יוחנן אף לפי המסקנא ודקשיא א"כ מאי פריך ולינערינהו נעורי י"ל דאליבא דרב הוא דפריך הכי דלקמן אמתני' האבן שע"פ החבית קאמר ר"ה משמיה דרב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור ורבב"ח א"ר יוחנן דרשב"ג היא וכו' ופי' ר"ת וכן הרמב"ן ומביאו הרשב"א בחידושיו דה"ק שכיון שהאבן מונחת ע"פ החבית שיש בה יין דין הוא שתינטל האבן הזה או שתעשה כפסולת שבאוכלין דמ"ש האבן שעל גבה מאבן שבתוך הפירות עצמן שניטלת ומסיק דהאבן כפסולת מרובה על האוכל דמי דכיון דלא מישתקל ליין עד דשקיל לה לאבן ע"כ הרי דבמקום שאין האבן כפסולת המרובה על האוכל שרי לטלטלו וא"צ לנערו א"כ ל"ק לר' יוחנן ונינערינהו נעורי אבל רב דמוקי להך מתניתין דהאבן שע"פ החבית בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור וקשיא כיון דבחבית שיש בו יין איירי א"כ הוה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר וע"כ לומר דאיירי בשיכול לנער היין מהחבית מבלי שיטלטל האבן ולפיכך צריך לנערו הלכך קשיא ליה גם כאן ונינערינהו נעורי לרב ומשני רב דבכלכל' פחות' עסקינן אבל לר' יוחנן מוקמינן לה באוקימתא קמייתא. והשתא ניחא נמי הא דגרסינן בדף קמ"ב ע"ב אהא דמעות שעל הכר וכו' א"ר הונא אמר רב לא שנו אלא בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור ארבב"ח א"ר יוחנן ל"ש אלא לצורך גופו אבל לצורך מקומו מטלטלו ועודן עליו ע"כ וקשה למה לא אמר ר' יוחנן האי ל"ש ארישא דאבן שע"פ החבית אלא ודאי דר"י סובר כיון דאית ביה יין מותר לטלטלו אפי' לצורך גופו אלא דרשב"ג הוא דאוסר מטעם ברירה ואפי' לצורך מקומו אוסר ובהכי ניחא דאיצטריך תרתי מתני' ותרתי דרב לאשמועינן דרישא בחבית שיש בו יין איירי ואפ"ה אסור במניח ומהשתא ניחא קושית הראב"ד בהשגו' ויש להאריך בענין זה ואין כאן מקומו:

תינוק עשו אותו כאוכלין כתבו תוספות ר"פ נוטל דף קמ"ב ע"א בד"ה ונשדינהו לפירי וכו' וא"ת גבי קטן נמי נשדיי' לאבן מידו ואמאי שרי לטלטולי' עם האבן וי"ל אם ישליכו מידו יצעק ויבכה וא"ת מ"ש דלא שרינן לטלטל תינוק אלא כשיש לו געגועין תיבטל אבן אגב תינוק כמו שהיא בטלה אגב כלכלה מליאה פירות וי"ל דאינו צריך כל כך טלטול התינוק ע"כ וקשה הא דבריהם הן הן הדברים שנאמרו בסוגין ותירוץ הראשון כתמן אמרין וקושייתם השני כדברי ר' כהן:

הדרן עלך פרק כל הכלים

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף