שיירי קרבן/שבת/יב/א

גרסה מ־02:13, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הבונה. כתבו תוס' צריך ליתן טעם אמאי תני בונה אחר זריקה והוצאה ע"כ וגם התיו"ט מדקדק למה נקט החורש בתר הבונה. ונ"ל כיון דתני בתר אבות מלאכות ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע וכו' דהיינו הוצאה מסיק לכולא מילתא דהוצאה דהיינו המוציא ואחר כך המצניע ואח"כ הזורק שהיא תולד' דהוצאה וכיון דתני הוצאה שהיא בכל שהוא כדתנן המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה בכל שהוא תני כל דיני כל שהוא מלמטה למעלה ואין בכל אבות מלאכות שדינו בכל שהוא כי אם הוצאה והבונה והסותר ומכה בפטיש והחורש והזורע כמפורש ברמב"ם דהקוצר והמעמר והדש והזורה והבורר והמרקד והלש והאופה כלן בגרוגרת הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובע והטוה והמיסך שיעורן במלא רוחב הסיט כפול והעושה שתי בתי נירין והקושר והמתיר והקורע מפורש שיעורן במתני' הצד צבי והשוחטו והמפשיטו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו שיעורן כדי לעשות קמיע הכותב והמוחק שיעורן כדי לכתוב שתי אותיות המכבה והמבעיר הן בכל שהוא ולא צריך התנא לאשמועי' שהן בכל שהוא הבונה והסותר והמכה בפטיש והמוציא מרשות לרשות בכל שהוא והא דתני החורש בכל שהוא ולא תני הזורע שכבר מפורש שהוא בכל שהוא בריש המצניע וכמ"ש הה"מ:

אחד מביא את האבן וכו'. מה שיש לדקדק בזה כתבתי למעלה בפ' כלל גדול דף ל' ע"ב:

שמע ר"י ואמר מאן דהורי ליה לא יליף וכו'. כתבו תוס' ס"פ כירה דף מ"ז ע"ב בד"ה רשב"ג וכו' וקשה קצת דהיכי פליגי כולי האי דמר מחייב חטאת ומר שרי אפי' לכתחלה ועוד הא אין בנין וסתירה בכלים ועוד תקשה לרב יהודה הך ברייתא דליכא תנא דמחייב חטאת ע"כ לא ידעתי למה כתבו על קושיא הראשונה קצת קשה הא כה"ג פריך הש"ס בבלי ר"פ תולין דף קל"ח ע"א מתקיף לה רב ששת מי איכא מידי דרבנן מחייב חטאת ור"א שרי לכתחלה וקמה לה הך קושיא התם. ונראה דודאי רב יהודה סובר יש בנין וסתירה בכלים וכדמשמע בסוגיין וכדאמר אביי בבבלי ר"פ כל הכלים ודלא כדפירש"י דטעמא דרב יהודה משום מכה בפטיש אלא כמו שפירשתי דטעמיה משום בונה וכדא"ר ירמיה בשם רב וכדאמר רבי יוחנן גבי קני מנורה בסמוך ות"ק ורשב"ג י"ל דתרווייהו סברי אין בנין בכלים ות"ק מחייב בתקע משום מכה בפטיש אבל מאן דאית ליה יש בנין וסתירה בכלים סובר דאפילו ברפויי' חייב חטאת נמצא דשלש מחלוקות בדבר ובכה"ג לא שייך למפרך מר מחייב חטאת ומר מתיר לכתחלה כדמשני הש"ס בר"פ חולין ע"ש:

תקועים פי' רש"י בס"פ כירה בחוזק על ידי יתדות וכאשר פירשתי בקונטרס ליכא למימר הכי דע"י מסמרות היינו קבועים וכן משמע ברמב"ם רפכ"ו מה' כלים וכ"מ בתוספתא פי"א בד"ה ארוכה וכו' ועיין בתיו"ט פרק ך' דכלים בד"ה קבעו במסמרים וכו' דלפמ"ש דסתם קבעו היינו במסמרים לק"מ:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף