מראה הפנים/יומא/ח/ז

גרסה מ־02:53, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב וכו'. בבבלי דף פז מדייק למה ליה למימר תרי זימני כדרב הונא אמר רב כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא נעשית לו כהיתר ופי' רש"י כדרב הונא דכיון דחטא תרי זימני שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו כהיתר משמע דדוקא בתרי זימני אז הוא שאין מספיקין בידו לעשות תשובה. והרמב"ם בפ"ד מהלכות תשובה בחשבון כ"ד דברים המעכבין את התשובה לא העתיק כלישנא דהמתני' אלא חדא זימנא הוא דחשיב. שכתב האומר אחטא ואשוב ובכלל זה האומר אחטא ויוה"כ מכפר. נראה דמדמי להו אהדדי ובתרוייהו בחד זימנא אין מספיקין וכו' וטעמו דלפי פשטות הסוגיא וכדנראה מפירש"י איכא למידק דאם כוונת התנא דוקא באומר תרי זימני א"כ הא דקאמר כדרב הונא היינו לומר דמיון דרב הונא קמ"ל. ואין זה דרך הש"ס בעלמא למימר הכי אלא הוי ליה למימר ומילתא אגב אורחיה קמ"ל כדרב הונא ועוד אם הכוונה כדרב הונא בדווקא ובתרי זימני ה"ל להתנא למיתני בהדיא כהאי דרב הונא עבר אדם עבירה ושנה בה אין מספיקין וטעמא שנעשית לו כהיתר ואמאי תלי באמירה אחטא ואשוב בתרי זימני אלא דהכי פירושא דהאי מילתא שכוונת התנא להשמיענו הגורם והמעשה שבא ע"י הגורם והוא כי ע"י שהחסר הלב הזה עלה כולו קמשונים ומדמה בלבו מה בכך שאחטא הלא דרך התשובה לפני ודאי הוא שבפעם אחד שאומר וחושב בלבו כן שאין מספיקין בידו להתשובה והיינו לתשובת החטא עצמו וכדלקמן. ולפי שע"י כך העברה גוררת לו וחוזר ואומר אחטא ואשוב אח"כ על כל מה שחטאתי פעמיים ולא ידע כי בנפשו הוא שע"י ששנה בהחטא כבר נעשית לו כהיתר ושוב לא ירגיש בו ומעולם לא ישים אל לבו לשוב עליהן והיינו דקאמר הש"ס כדרב הונא וכו' כלומר מדנקט התנא תרי זימני אחטא ואשוב אע"ג דבחד זימנא סגי לאין מספיקין בידו אלא דקמ"ל דע"י אמירת פעם א' ממילא יבא לידי אמירת פעם שניה כן ושוב לא יחוש כלל ואפילו התשובה לא יזכיר כבר נעשית לו כהיתר כדרב הונא ובהכי ניחא נמי שלא שנה התנא ביה"כ כן שבאמת שוין הן שבחד זימנא סגי לאין מספיקין אלא דברישא קמ"ל כדרב הונא וכדאמרן. ועוד נראה דדיבר התנא בהווה דבענין דהרישא יותר שכיח הוא לטעות האנשים כאלה שחוטא ואומר הרי בידי לעשות תשובה מיד וסומך על כך מה שאין כן על יום הכפורים שפעם אחד בשנה הוא ומי יודע מה יולד יום ואינו סומך על כך לחטוא ולחזור ולחטוא על סמך כפרת יוה"כ. זהו הנכון בפירושא דמילתא דהסוגיא בהא דקאמר כדרב הונא וכדעת הרמב"ם. ודע דכל זה שאמרו אין מספיקין בידו לתשובה היינו דוקא לתשובת החטא עצמו. אבל אם שב בתחלה על חטא האגב וזהו על אומרו אחטא ואשוב אז מספיקין בידו לעשות תשובה גם על החטא עצמו זהו דרך האמת וכ"כ בעל העשרה מאמרות. והרבה הארכתי בזה בחיבורי פני המנורה בנר החמישי במוצק הרביעי בדרושי התשובה המבוארים שמה ובכמה וכמה מאמרים נפלאים והרוצה לעמוד עליהם יע"ש וימצא דרושים נחמדים ובכל סוגיות הבבלי ודהאי ש"ס בהא דלקמן והשייכים לענינים האלו ואין כאן מקומו להאריך בהם:

תני צריך לפרט את מעשיו וכו'. ובבבלי דף פו ע"ב דגרים להא ולעיל מינה קאמר רב רמי כתיב אשרי אדם נשוי פשע וכו' והארכתי בדרושו התשובה שם מענין זה ע"ש:

כתיב מקוה ישראל ה' וכו'. לכאורה מה מחדש בהא הרי כך הוא דרש ר"ע במתני' ונראה דהאי ש"ס מפרש דר"ע פליג אדר"א בן עזריה וס"ל דעל הכל יה"כ מכפר הוא והיינו בגוונא שזה עשה את שלו לפייס את חבירו וזה לא רצה להתפייס שאז יה"כ מכפר אף על העברות שבינו לחבירו. ואפשר נמי דגם ר"א בן עזריה מודה לו בכגון זה אלא משום דר"א אינו דורש אלא הכתוב כי ביום הזה וכו' דכתיב ביה לפני ה' תטהרו מוסיף ר"ע ודורש הכתובים האלה ללמד שלפעמים מכפר יה"כ גם על העבירות שבין אדם לחברו וכדאמרן. והיינו נמי טעמא דסוגית הש"ס מסרס ומהפך דרשא דר"ע משום דלפי נוסחת המשנה קשה מאי ואומר דקאמר דלא שייך כאן לומר וכי תימא וכו' כדאמרינן בעלמא דאדרבה מקרא דמקוה ישראל ה' דדריש מה מקוה וכו' לא למדנו אלא שמטהר ה' לישראל במה שהם חוטאים לפניו בדוקא הלכך מהפך הש"ס וקאמר דכך היה ר"ע דורש אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין לגמרי בכל מיני העבירות ומי מטהר אתכם מהכל אביכם שבשמים שנאמר מקוה ישראל ה' וכו' וכן הוא אומר וזרקתי עליכם וגו' דהשתא שפיר הוא דמייתי קרא לקרא דאי מקרא קמא לא שמעינן אלא עבירות שבין אדם למקום וכדאמרן לפיכך מסיים וכן הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ואלו הן העבירות שבין אדם למקום שמטמאין עצמן לפניו והוא ברחמיו ב"ה מטהר אותם. וכופל המקרא ואומר ומכל גלוליכם אטהר אתכם לומר גם מכל הגלולים שיש ביניכם בענין העבירות שבין אדם לחבירו ג"כ אטהר אתכם באופן שבידי הוא לטהר כגון שחבירו לא רצה להתפייס אחר שזה עשה את שלו וזה נרמז בתיבת גלוליכם כד"א איש גלולי בני ישראל וגו' ומ"מ אטהר אתכם. הרחמן הוא יכפר עלינו לטהרנו מהכל מטומאתינו ומגלולינו ויקבץ נפוצותינו בב"י א"ס:

סליקא פירקא וכלא מסכתא ברחמי ובסייעתא דשמיא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת
מעבר לתחילת הדף