מראה הפנים/ברכות/ט/ה

גרסה מ־00:36, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
חתם סופר
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המיסך את רגליו ה"ז הופך פניו כלפי דרום. למאי דפרישית בפנים דאפירועו קפיד וא"כ כנגד ירושלים איירי והלכך צריך שיהא פירועו לצד אחר ולא כנגד ירושלים והיינו דהופך פניו לצפון שיהא פירועו כנגד דרום ובב"י סי' ג' הביא לזה ופי' בענין אחר ונראה דה"ט דהשמיטו הפוסקים להא משום דאידך ברייתא פליג עלה דקתני לא יתן פניו למזרח וכו' וכלומר דה"ה איפכא לא אלא דוקא לצדדין והיינו צפון ודרום ובהכי אתיא כהך ברייתא דתני התם וביהודה וגם דהמסקנא כר"ע דאוסר בכל מקום ואפי' בח"ל במקום שאין בו מחיצות וכדכתבו התוס' והרא"ש ז"ל להא דמסיים כאן ובלבד במקום שאין בו כותל ובהאי עובדא דר"ע דלקמן דקאמר יושב וצידו כלפי מערב והיינו שלא היה נפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום וכדקאמר התם והוי צידו כלפי מערב:

רבי נתן מסרס קראי הפרו תורתך וכו'. וכדר' חלקיה ואתיא שפיר לטעמיה דר' נתן דדרש איפכא וכן לדרשת דרשב"י דלקמן וכדרשת הלל הזקן התם דף ס"ג בשעת המכניס פזר וכו' ופי' רש"י ז"ל שם זהו לפי הגי' דהתם ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס שנא' עת לעשות וגו' וזהו למאי דדרשינן המקרא כסדרו ולרשב"י דהכא דריש ליה כעין האי דר' נתן סרס המקרא הפרו תורתך שאין התורה חביבה על הדור עת לעשות לה' כלומר מה שאתה עושה בעסק התורה לה' יהיה ולא תפזר להדור לפי שאינה חביבה בעיניהם והשתא מדויק לשון רבים דהפרו דאלו לגי' דהתם וכדפי' רש"י ואם ראית דור שאין התורה חביבה וכו' הפרו תורתך מלפזרה וכו' וא"כ על הת"ח קאי מאי הפרו דקאמר ונהי דמפרש' ליה על ת"ח רבים אכתי לא מדויק לשון עבר דהפרו ולפי דרכינו בהגי' שלפנינו ניחא ויש לפרש לדברי רבא דהתם בכעין דרשה זו דקאמר האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש ומסיפיה לרישיה מדריש דלפי פשטו מאי בעי בזה וה"נ קאמר רבא לעיל דף ס' בקרא משמועה ראה לא יירא וגו' כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש ומסיפיה לרישיה מדריש וכו' ולפי' רש"י ז"ל גם שם הני תרי דרשות שוות הן והרשב"א בשם הראב"ד ז"ל כתב דהנכון דשתי פנים מדרשות הן דמרישיה לסיפיה מדריש מה טעם משמועה רעה לא יירא משום דלבו נכון בטוח דהוא נכון במעשיו ובוטח בה' והוא הבטחה לצדיק שאינו צריך לירא מדבר רע ואם מסיפיה לרישיה מדריש אין כאן הבטחה לצדיק אלא כך אמר הכתוב אדם שהוא נכון ובוטח בה' אינו ירא משמועה רעה כהלל שבטח בחסידותו עכ"ל והנה רבא גופיה דקאמר נמי בהאי קרא הכי י"ל דג"כ כאן שתי פנים נדרשות הן חדא כדדריש הת"ק מרישיה לסיפיה וחדא כדדריש ר' נתן מסיפיה לרישיה ודרשא אחרת היא כדמפרש רבי חלקיה או כדרשת רשב"י כאן וכדפרישי':

מה טעם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך והתם מסיים אל תקרי בניך אלא בוניך ונראה דג"כ מיתורא דבניך בתרא קא דריש דכתיב גבי ורב שלום אל תקרי בניך אלא בוניך דהן הן המרבים שלום בעולם:

סליק פירקא וכולא מסכתא ברחמי ובסייעתא שמיא
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת
מעבר לתחילת הדף