מראה הפנים/ברכות/ז/ה

מראה הפנים ברכות ז ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לשני בתים נצרכה. הרא"ש והרשב"א הביאו לזה וכתבו דמתני' אורתא דמלתא נקט'. ובמה שבארתי בפנים ומבואר מתוך כך הבעיא אילין בית נשיאה מה את עביד לון וכו' דאי כפשטה דמתני' לאו דוקא. וה"ה לשני בתים א"כ מאי קמיבעיא ליה אם כבית אחד או כשני בתים והוספתי בביאור זה כדבפנים ובהכי מתפרש הכל בדיוקא. וגם תיבת נצרכה מדויקת למאי דפרישית. וכן נראה מדברי התוס' בדף נ' ע"ב ד"ה השמש מצרפן. ובהא דקאמר ר' יוחנן הכא והן שנכנסו משעה ראשונה ע"מ כן ראיתי להרשב"א ז"ל שכתב על זה ונראה דאפי' לשתי חבורות שהיו בבית אחד נמי קאמר דדוקא כשנכנסו משעה ראשונה לכך דהוה ליה כהסיבו יחד וכ"כ הראב"ד ז"ל ומכאן שאפי' לברכת הזימון בעינן הסיבה ומתני' דהסיבה דפ' כיצד בין בברכת הלחם שהוא המוציא בין בברכת הזימון הוא אבל ראיתי לגדולי המפרשים האחרונים ז"ל שפירשו אותה משנה דוקא בברכת הלחם אבל בברכת הזימון אינה צריכה הסיבה כפשטה דשמעתא דהתם דעל ההיא מתני' עכ"ל וקשיא לפי' אלו גדולי המפרשים ז"ל מהאי עובדא דתלמידי דרב דהתם דהוה מספקא להו בעובדא דידהו אי כהסיבו דמי או לא והתם לענין ברכת המזון הוי וכדכתבו התוס' ופשט להו ההוא סבא דכהסיבו דמי אלמא כדבריו הראשונים ז"ל הוא העיקר וכן העלה הוא ז"ל בפ' כיצד וכתב שזה דוקא בדורות הראשונים שהיה דרכן להיסב. וא"כ האידנא אין נ"מ גם להאי דקאמר הכא שצריך שנכנסו משעה ראשונה ע"מ כן:

מוקים לאמוריה וכו'. לפי מה שהעתיק הרשב"א ז"ל להא על הא דקאמר התם אם היה שמש ביניהן מצרפן. הוה משמע דהיה מפרש לה כדפרישית בפני'. ומיהו לא מצינו שהצריכו שיהא השמש רואה לשתי החבורות ביחד אלא אם הולך מחבורה זו לחבורה זו לשמשן סגי ונראה לפרש שהיה מעמיד התורגמן שלו כדי לברך ולזמן על אלין ועל אלין כדמשמע מלישנא והוא מזמן על אילין ועל אילין וטעמא כדי שיוכלו לשמוע הברכה מפי המברך דכן הוא הדין וכדכתבו התוס' שם דבור הנזכר לעיל:

והתני השותה משקין מזוגין וכו'. והכי אמרי' בבבלי נדה פ' כל היד דף י"ז. ויש לפרש למאי דקאמר ר' יוחנן בכלי מתכות דווקא או בכלי נתר דהוו ככלי מתכות כדאמר התם א"כ הכי קאמר דלעולם לא פליגא הא דר' יוסי אדר' יונה אלא דמזוג בתחלה הוה ובכלי אחר היה דהאמר רבי יוחנן דוקא שלנו בכלי מתכות. שוב ראיתי אחרי כותבי לזה דיש כאן גירסות שונות דהרא"ש ז"ל בפ' אלו דברים גבי ההיא ברייתא הנכנס לביתו במ"ש וכו' כתב וז"ל ויש מביאין ראיה מהירושלמי שיכול להכשיר כוס פגום ע"י נתינת מים לתוכו דגרס בירושלמי פ' ג' שאכלו. וכן נהיגי דעבדינן בההוא כסא דקידושא מילתא דר' יונה פליג דר' יונה טעים כסא ומתקן לה אין תימא שהוא מזוג הא תני השותה מים מזוגין שעבר עליהם הלילה דמו בראשו אמר ר' יוחנן והוא שלנו בכלי מתכות ומפרשינן כך שהיה טועם כוס של קידוש ומוזגו למחר ומקדש עליו שנית וא"כ בשעת קידוש לא היה מוזגו כי אז לא יוכל לשתות למחר מפני הסכנה ומשני דלעולם לא פליגא שהיה מוזגו קצת בלילה ומלינו בכלי שאינו של מתכות ולמחר מוסיף עליו מים ומקדש עליו ותימא דא"כ הא דקאמר הכא ואם אין לו אלא כוס א' משלשלן לאחר המזון למה לא יבדיל על הכוס ויתקננו במים ויכשירנו לברכת המזון וי"ל דמיירי שכבר היה מזוג כדינו ואם היה משים בו מים יותר לא היה ראוי לשתיה וההיא דירושלמי יש לדחות שהיה טועם כוס של קידוש בכלי אחר ומוזגו למחר להשלימו לכשיעור עכ"ל כל זה הוא לפי גירסתו ז"ל דגריס מילתא דר' יונה פליגא וכו' וא"כ נוכל לומר דקאי אההיא דנהגי בקידושא וכולה מילתא דר' יונה בכוס של קידוש מתפרשא וכך נראה מדברי התוס' פ' אלו דברים דף נ"ב שהיה גירסתם כן דפירשו שם להא דר' יונה לענין כוס של קידוש אבל לפי גי' הכתובה לפנינו מילתא דר' יוסי פליגא אדר' יונה ומילתיה דר' יוסי ע"כ בכוס ברכת המזון איירי וכדאמר נמי ר' יוסי ב"ח גופיה התם מודים חכמים וכו' א"כ הא דר' יונה נמי בכוס ברכת המזון היא וכדפרישית בפנים. ולא היה מוכרח לכל מה שפלפל בזה. ואין להאריך:

ראשונים היו שואלין שמאל מהו שתסייע לימין. וקאמר רב אשי התם דהואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו אנן נעביד לחומרא. ובאלו הדינים שמגביהו וכו' קאמר התם בפשיטות. והכא דייק להו מכח השאלה וכמבואר בפנים:

את זוכה לירש העולם הזה והעולם הבא. התוס' בדף נ"א ד"ה זוכה לשני העולמות כתבו בשם הר"ר יוסף ממרשיליי"א שפירש מדהוה ליה למיכתב ים ודרום רש וכתיב ירשה הרי יו"ד ה"א יתירה לרמז שבהם נבראו שני עולמים כדאמרי' במנחות. ויש עוד לפרש על פי רמז לפי שידוע הוא ים הוא דין והוא מערב ודרום הוא חסד ולרמז על העוה"ז שניתן על צד החסד ועל דרך עולם חסד יבנה ועל העוה"ב שניתן למי שזוכה בדין:

וצריך שיהיה בו כשיעור וטעמו פגמו. למאי דנראה מהכא דמשום שצריך שיהא בו כשיעור הלכך טעמו פגמו וכמה שבארתי בפנים ובבבלי פ' ע"פ דף ק"ה גבי האי ברייתא הנכנס לביתו במ"ש וכו' ש"מ מהא מתניתא תמניא וכו' וש"מ כוס של ברכה צריך שיעור וש"מ טעמו פגמו וכו' רב אשי אמר טעמו פגמו וצריך שיעור חדא מילתא היא וה"ק מה טעם טעמו פגמו משום דכוס של ברכה צריך שיעור וכלומר דמהא ליכא למישמע מינה דבעלמא טעמו פגמו דאימא לך דלא פגמו ושאני הכא דלית ביה אלא שיעור רביעית ואם טעמו חסר שיעורו כדפי' התוס' שם והכא דקחשיב להו לתרתי נראה דמדברי ר"א נשמע דאף בעלמא טעמו פגמו דלהכי קאמר עוד וטעמו פגמו אף ע"ג דכבר אמר כוס פגום אין מברכין עליו והיינו דקאמר דשמעינן ממילתיה וצריך שיהא בו כשיעור וכן נמי אם טעמו פגמו אפי' יש בו יותר מכשיעור:

כבוד היום קודם לכבוד הלילה. וכמו דאמר נמי שם לעיל וכדפי' הרשב"ם ז"ל כבוד היום היינו צרכי סעודה יין וכיוצא בו וקידוש היום והיינו קידוש הלילה קודם לכבוד יום וגי' הרי"ף והרא"ש ז"ל בהדיא כן התם כבוד יום קודם לכבוד לילה קידוש לילה קודם לכבוד יום ולכבוד לילה והתוס' בפ' הנזכר דף קי"ג כתבו גבי הא דאמר התם ר' יוחנן שלשה מנוחלי העוה"ב וכו' והמבדיל על היין במ"ש מאי היא דמשייר מקידושא לאבדלתא תימא והא דוקא קידוש לילה קודם לכיבוד יום אבל הבדלה אינה קודמת ומפרש מורי הר"י דקידוש יום קרי כיבוד יום והכי איתא בירושלמי פ' שלשה שאכלו ר' יוסי בשם ר' יעקב ב"ר אדא איזהו כיבוד יום בפה"ג ואם היה גירסתם בברייתא דהובאה כאן כמו שהוא לפנינו צ"ל דכך היו מפרשים כבוד היום היינו קידוש של יום קודם לכבוד לילה היינו צרכי סעודת הלילה קדושת הלילה קודם לקדושת היום וזה דוחק דפעם קורא לקידוש של יום כבוד היום ופעם קדושת היום ואפשר דהיו גורסי' כאן כמו שהוא שם בספרים שלפנינו כבוד היום קודם לכבוד לילה קדושת הלילה קודם לכבוד יום וזהו כבוד יום דקאמר קדושת הלילה קודמו מפרש ר' יעקב דהוא בורא פרי הגפן קידוש של יום א"נ דגריס כפי התוספתא שהבאתי בפנים וכדפרישית מיהו איך שתפרש יש קצת דוחק למאי דמביאין ראיה מהבא לפירושם וצ"ל נמי כבוד היום דרישא היינו קידוש של יום קודם לכבוד הלילה היינו צרכי סעודה של לילה:

אכל מהלך עומד ומברך וכו' והתם סוף פרקין גריס במתניתא תנא האוכל ומהלך וכו' וכשהוא מיסב ואוכל יושב ומברך. ומשום דאין זה כבוד כלפי מעלה לברך כשהוא מיסב ואין זה דרך אימה ויראה ולגי' האי ש"ס דגריס איפכא אבל יושב מיסב ומברך יש לומר דה"ק אכל יושב ולא בדרך קביעות כל כך מיסב כלומר על מקום אחד בקביעות ולא יטה אנה ואנה ומסיק התם והלכתא בכולהו יושב ומברך וכבר בארתי לעיל בריש פ' כיצד מברכין בדבור הארוך המתחיל מה עביד לה ר' יוחנן וכו' מחלוקי השיטות בענין ברכה מעין ג' אי מדאורייתא הויא או מדרבנן דלדעת התוס' והסמ"ג מדרבנן היא וכדנראה מדבריהם סוף פרקין ודעת רוב רבוותא דמדאורייתא הוי וע"ש בדין הג' ותמצא מבואר הכל וכתבתי שם דנראה דגם לדעת הרמב"ם ז"ל מדאורייתא היא שהרי כתב גם בברכה מעין ג' יושב ומברך:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף