רידב"ז/נזיר/ב/י

רידב"ז נזיר ב י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נולד ביום שמונים סותר עשרה נולד ביום תשעים סותר עשרים השלים נזירותו עד סוף הסוגיא. הסוגיא הזאת חמורה מאד הק"ע ז"ל מגי' הניח נזירותו ועכ"ז קשה להבין הפירוש וגם פי' הפ"מ ז"ל קשה להבין והנו"י ז"ל מחלף השורות ועכ"ז קשה להבין ונראה לפענ"ד דמתפרש בפשיטות ותבין ג"כ מה דגרסינן למה לי למימר סותר לשלשים יום ויסתור הכל תיבות למה לי למימר אין להם ביאור ולפי דברי המפרשים ז"ל הול"ל אמאי סותר לשלשים ויסתור הכל ותיבות ולמה לי למימר כונה אחרת היא ונראה לפענ"ד ע"פ שיטת הרמב"ם ז"ל והתוס' ז"ל דהרמב"ם ז"ל מפרש להמתני' בפירוש אחר והתוס' ז"ל מפרשין בפירוש אחר והנה בדין דמניח את נזירותו ומונה את של בנו ואח"כ משלים שלו נחלקו בזה הראשונים ז"ל דשיטת התוס' ז"ל דמונה אח"כ שלו ועולה לו הימים שמנה תחלה עבור שלו לפי שאינו צריך תגלחת אחר השלמת נזירות בנו בנזירות מועטת דאי הי' צריך תגלחת אז לא היה עולה לחשבון הימים שמנה קודם עבור נזירותו והי' צריך עוד שלשים ימים אחרים חדשים עבורו מפני שאין בין תגלחת לתגלחת פחות משלשים יום וע"כ בנזירות מרובה דנשאר עדיין ל' יום אחר נזירות בנו מגלח אחר נזירות בנו ושיטת הרמב"ם ז"ל דאין חילוק בין נזירות מרובה לנזירות מועטת ואפילו בנזירות מועטת מגלח בנתים לבתר השלמת נזירות בנו ומונה אח"כ שלשים יום שלמים עי' בתוס' יו"ט ז"ל וגם בפירוש המשנה דה"י דלאחר שבעים סותר פי' הרמב"ם ז"ל דאם נולד עד שבעים ונשאר עוד שלשים ימים על השלמת נזירות אינו מפסיד כלום ומונה של בנו ומגלח ואח"כ מונה השלשים שלו אבל כשנולד הבן לאחר שבעים כגון דנולד לפ' דאז לא נשאר בעד נזירותו רק כ' יום אז כשצריך למנות לאחר התגלחת מהשלמת הבן שלשים יום כי אין בין תגלחת לתגלחת פחות משלשים יום אז מפסיד עשרה ימים ראשונים שמנה אחר שבעים ואם נולד לצ' אז מפסיד כ' ימים שמנה תחלה בכדי כי צריך לאחר התגלחת מהשלמת הבן למנות עוד שלשים יום אבל התוס' ז"ל מפרשין דעד שבעים כיון דנשאר עוד ל' להשלמת נזירותו עולה הל' עבור שניהן אבל כשנולד לאחר שבעים דאז אינו מובלע השלשים של בן בתוך השלשים שלו אז מפסיד מה שצריך למנות עבור בנו בפני עצמו ל' וה"פ דמתני' לאחר שבעים סותר פי' מפסיד ולמה תלי בשבעים שאין תגלחת פחות מל' יום ע"כ מפסיד מה שצריך למנות שלשים ימים אחרים עבור בנו והנה לפי' הרמב"ם ז"ל מתפרש הירושלמי בפשיטות נולד ביום שמונים סותר עשרה פי' דמפסיד העשרה ימים שמנה לאחר שבעים עבור עצמו כיון דצריך לאחר התגלחת דהשלמת בנו למנות שלשים עבור נזירותו א"כ הפסיד העשרה ימים ונולד לצ' הפסיד עשרים יום שמנה תחלה אבל לשיטת התוס' ז"ל דס"ל גבי נזירות מרובה דכיון דנבלע הנזירות בנו בנזירותו עולה לשניהן אבל כשאינו נבלע הפסיד וצריך למנות ב' פעמים א"כ ליכא לפרש האי דבירושלמי נולד לשמונים סותר עשרה וכו' כפי' הרמב"ם ז"ל ז"א דהא לדידהו אינו מפסיד הימים שמנה ומצטרפין לחשבון אח"כ להשלים ולעולם אינו מפסיד רק שלשים דהא עולין הם לחשבון דהא א"צ גילוח לאחר השלמת נזירות הבן לשיטתם ז"ל ע"ז פירשו בתוס' ז"ל דף י"ג ע"ב ד"ה הגה דכונת הירושלמי הוא דסבירא ליה דאף בנולד לאחר שבעים כגון בנולד בפ' או בצ' הימים שעד ק' עולה לשניהן רק מה שיותר מק' הוא מונה בעד בנו וע"כ בנולד בפ' הפסיד עשרה מה שמונה עשרה ימים לאחר ק' בעד בנו וכשנולד בצ' מפסיד עשרים העשרים שמונה אחר ק' בעד בנו ואינו מונה לשתיהן רק עשרה ימים וכשנולד בפ' מונה לשתיהן עשרים יום עיי"ש עיי' באו"מ ז"ל בדף י"ג ע"ב דמבאר כן בכונת התוס' ז"ל וכן כונתי מעצמי ת"ל [ונראה בטעמו של הירושלמי דהא דמונה הימים לשניהן אפילו בנולד לאחר שבעים הגם דאינו נבלע הימים ממש דאינו נמשך הימים שוה בשוה והוי כמו נזירות מועטת דאינו עולה הימים לשניהן כמבואר בתוס' ז"ל דווקא בנזירות מרובה דנכלל הל' של הבן בהק' של עצמו אבל בנזירות מועטת דנמשך הל' של בן לאחר ל' של עצמו אינו עולה לשניהן רק בשנולד הבן ביום הראשון שהתחיל בנזירות עצמו אז עולה אפילו בנזירות מועטת לשניהן כיון דנמשך הימים בשוה מ"מ שיטת הירושלמי אינו כן אלא הטעם דבנזירות מועטת כיון דאין סתם נזירות פחותה מל' יום א"כ אם יעלה לשניהן לא מנה בנזירות עצמו שלשים יום וכן בעד הבן ל' יום משא"כ בנזירות מרובה לכל הפחות מנה בעד עצמו שלשים יום ע"כ עולה לשניהן ולשיטת הירושלמי לא תלי במשיכת זמן הנזירות שוה בשוה דהא הירושלמי ס"ל בנולד הבן ביום הראשון בנזירות מועטת אפילו דמשיכת הימים שוה הוא נמי אינו עולה לשניהן דהא בה"ט גרסינן מניח את שלו ומונה את של בנו אפילו אשתו יושבת על המשבר אלמא דאין הטעם משום דנמשך הימים בשוה אלא הטעם הוא דחלוק בין נזירות מרובה לנזירות מועטת דבנזירות מרובה לכל הפחות איכא ל' בעד בנו ול' בעד עצמו משא"כ בנזירות מועטת דליכא ל' לכל חד לא]. ועכשיו שנתבאר כל אלה בע"ה יתפרש הירושלמי כעין חומר דגרסינן השלים נזירותו ובא להשלים נזירות בנו פי' כשנולד בצ' דעולה עד ק' עבור שניהן ומונה עוד עשרים עבור בנו ומשלים בשלשים יום את שניהן העשרה ימים הראשונים משלים גם בעד עצמו ובכ' ימים האחרונים משלים בעד בנו וע"ז קאמר השלים נזירותו ובא להשלים נזירות בנו נטמא בתוך עשרה ימים הראשונים סותר את הכל דהא הי' ימים הראשונים הן בעד עצמו ג"כ ע"כ סותר את הכל כדין בתוך כ' ימים האחרונים ר' בא בשם רב ור' יוחנן תריהון אמרין סותר שלשים כדין נטמא לאחר מלאת ביום הבאת הקרבן [ואולי ס"ל דנטמא ביום גידול שער נמי מותר עיי' במס' נזיר דף י"ג ע"ב כשמואל וברמב"ם ז"ל פ"ד] ר' שמואל אמר אינו סותר אלא שבע שמואל בר בא בעי קומי ר' יוסי מיסבר סבר ר' יוחנן סתירת תער כסתירת ממש פי' דאיתא לקמן השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן מגלח תגלחת אחת לשניהן הפריש קרבנותיו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן מגלח תגלחת אחת לשתיהן ר' יוחנן אמר מגלח וחוזר ומגלח ומוכח בסוגיא שם דס"ל דר' יוחנן פליג אפילו ברישא אפילו שלא הפריש קרבנותיו דמגלח וחוזר ומגלח והפריש קרבנותיו הוא לרבותא דרבנן [עי"ש בסוף הסוגיא ובדברינו שם] וא"כ אם דס"ל לר' יוחנן בנזירות מועטת דאפילו בנולד הבן ביום הבאת קרבן דאינו מעכב רק הגילוח של נזירות עצמו דהא קיבל עליו נזירות הבן תחלה נמי סותר כל הנזירות דהא ס"ל דמגלח וחוזר ומגלח וכיון דנתגלח ע"כ צריך למנות עוד שלשים ימים אחרים דהא אין בין תגלחת לתגלחת פחות מל' יום ע"ז בעי שמואל בר בא קומי ר' יוסי אם מסבר סבר ר' יוחנן סתירת תער רק הסתירת גילוח כסתירת ממש אם אפילו בשנולד הבן ביום הבאת הקרבן דאינו מעכב רק הגילוח של עצמו דאינו יכול לגלח לנזירותו משום שחל עליו נזירות בנו ואפילו דאינו מעכב רק הגילוח לבד נמי סותר ומגלח ב' פעמים או דילמא דאינו סותר רק בשנולד ביום קודם הבאת קרבן ומעכב יום אחד וסותר יום אחד מנזירות עצמו דלא חל עליו נזירות עצמו באותו יום כיון שנולד הבן וחל עליו נזירות דבן ובנזירות מועטת אינו עולה היום הזה לשניהן א"נ והוא עיקר דשאל אם ר"י פליג דווקא בשהפריש קרבנותיו או דילמא דס"ל דסתירת תער לחודי' נמי הוי כסתירה ממש ופליג אפילו על הרישא את זה שאל שמואל בר בא קומי ר' יוסי בהא דר' יוחנן דלקמן אם ס"ל דסתירת תער הוי כסתירה בנזירות ממש ביום הנזירות וע"ז אמר ר' זעירא אין יסבור ר' יוחנן סתירת תער כסתירת ממש א"כ קשיא מההיא דר' יוחנן דידן דהא לפ"ז בדינא דמתני' דידן דנולד הבן לאחר שבעים אפילו דאינו סותר הימים דהא מפ' או מצ' עד ק' עולה לשניהן מ"מ ביום ק"א סותר הגילוח תער בעד עצמו דהא חל עליו נזירות דבנו ואליבא דר"י צריך לגלח וחוזר ומגלח א"כ ע"כ דצריך למנות מחדש בעד עצמו שלשים יום וא"כ ע"כ דהפסיד שלשים אליבא דר' יוחנן ולדידיה המשנה כפשוטה דלאחר שבעים סותר לעולם שלשים וכשנולד בצ' מפסיד כ' הוא אותן הימים שכבר מנה ולא דמפסיד כ' דצריך למנות אחר ק' ז"א דהא מפסיד לעולם שלשים א"כ לדידי' מפסיד לעולם שלשים לפי פשוטו של המשנה א"כ למה קאמרינן בנטמא בתוך כ' ימים האחרונים דמפסיד שלשים למה לן למימר. הדין הזה בנטמא דסותר שלשים איזה דין מחדש לן בנטמא דאם סותר שלשים פשיטא דבלא"ה סותר שלשים אם לא דיחדש לן דסותר הכל והיינו דגרסינן אין יסבור ר' יוחנן סתירת תער כסתירת ממש למה לי למימר סותר לשלשים יום דזה פשיטא דבלא"ה סותר שלשים יום אלא דיסתור הכל ע"ד א"ר אבין ברב חיי' קומי ר"ז תיפתר בשנולד הבן ביום שאינו ראוי להביא קרבן פי' דהא קי"ל ביולדת אם ילדה לפני מלאת א"צ אלא קרבן אחד על שתיהן אבל אם ילדה לאחר מלאת צריכה ב' קרבנות לפי שיצא בשעה שהיה ראוי להביא קרבן וכיון דהיה עליה החיוב של הבאת קרבן צריך להביא על כל אחד קרבן בפני עצמו והילכך התם גבי שלמה נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן ונולד הבן ביום שראוי להביא קרבן ע"כ ס"ל לר' יוחנן דמגלח וחוזר ומגלח ואינו נפטר בקרבן ובגילוח אחד דהא כבר נתחייב בגילוח ובקרבן על נזירות הזה משא"כ כשנולד ביום שאינו ראוי להביא קרבן ומעולם לא נתחייב עדיין קרבן על נזירות הראשון עד שנגמר הנזירות של בנו ובא החיוב של גילוח וקרבן בב"א אז הוי כמו בילדה לפני מלאת דאז אינו חייב אלא קרבן אחד כיון שלא יצא בשעה שראוי להביא קרבן כדאיתא במשנה במס' כריתות דף ז' וע"כ בזה גם ר' יוחנן מודה דמגלח תגלחת אחת אחר השלמת נזירות בנו [וע"כ דוקא נטמא סותר שלשים] וע"ז שאל אם נולד בלילה בליל ק"א אם חשבינן ניה שאינו ראוי להביא קרבן כמו דמפלפל במתני' דמס' כריתות הנ"ל במפלת לאור ליום שמונים מפלפלין שם גם כן אם נולד בשבת וכמו כן מפלפל הסוגיא הכא בזה ונמצא מסוגיא זו לר' יוחנן דבב' נזירות מגלח שתים כיון דיצאה שעה שראוי להביא קרבן אבל בנולד הבן משכחת לה שיהא חייב שנים כגון שנולד ביום מלאת ומשכחת לה דאינו חייב אלא אחת כגון שנולד לפני מלאת ובהא סוגיא תבין היטב מה שמפלפל הש"ק ז"ל בה"ט ד"ה ואח"כ דאם ילפינן זאת תורת הנזיר כמו דאמרינן גבי יולדת זאת תורת היולדת שמביאה קרבן אחד על וולדות הרבה ורבינן מתורת ומזאת ממעטינן לאחר מלאת א"כ בנזיר נמי כן דכתיב זאת תורת הנזיר או מיבעיא לדרשא אחריתי ובאמת מבואר הוא בהסוגיא דלפני מלאת לכו"ע סגי באחד ולאחר מלאת נחלקו רבנן דתמן עם ר' יוחנן ועיי' לקמן בפ"ג בה"ב בדברינו שם ויאיר עינינו מהאי סוגיא דהכא לסוגיא דהתם לאמש"ת בע"ה והא דפסק הרמב"ם דאפילו בנזירות מרובה אין עולה לכאן ולכאן אף שבירושלמי מוכח בפירוש דגבי נזירות מרובה עולה לכאן ולכאן דאל"ה מאי נ"מ בין עשרה ימים הראשונים לכ' ימים האחרונים מ"מ הרמב"ם ז"ל פסק דאינו עולה לשניהן משום דכן מוכח בבבלי דף י"ד דגרסינן שם נטמא בימי בנו ר"י אומר סותר רשב"ל אומר אינו סותר ואי ס"ד דעולה לשניהן האיך פליגי ר"י ורשב"ל סתם הא בעשרה הראשונים לכו"ע צריך להיות חייב דהא לכו"ע דשייך לנזירות דידיה והאיך קאמרינן סתם נטמא בימי בנו דנחלקו ר"י ורשב"ל אלא ודאי ברור דאינו עולה לשניהן אפילו בנזירות מרובה דהא דין דסותר בטומאה לא שייך להרמב"ם ז"ל רק בנזירות מרובה ועכ"ז חולק רשב"ל אפילו בי' ימים הראשונים אלא ש"מ דאינו עולה לשניהן ודוק:

סותר לשלשים יום. הק' המראה הפנים ז"ל הא גרסינן לעיל בה"ט נשמי נזירות בנו והתרו בו משום נזירותו לוקה עיי"ש ולפענ"ד נראה אדרבה כיון דאינו סותר א"כ עומד הוא עדיין בהנזירות שלו ע"כ מהני התראה על נזירותו ודוק:

השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן. מיירי בנזירות מועטת הפריש קרבנותיו וכו' ר' יוחנן אמר מגלח וחוזר ומגלח פי' דר' יוחנן פליג אתרוויהו ובהרישא ג"כ ס"ל דמגלח וחוזר ומגלח והפריש קרבנותיו הוא לרבותא דרבנן וע"כ פריך מתניתא פליגא על ר"י שאלו תלמידיו כו' אבל אם היה נזיר ונזיר מגלח תגלחת אחת לשתיהן אפילו כשנולד הבן ביום שאינו ראוי להביא קרבן כיון דאין חילוק בין זה לזה ומשני מה עביד לה ר"י פתר לה חלוקים הן על רשב"י וע"כ ע"ז סמך הרמב"ם ז"ל ופסק כר"י דאפילו בנזירות מועטת נמי מגלח לאחר השלמת נזירות דבן ומונה עוד שלשים ומגלח ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף