קרבן העדה/כתובות/יג/י

קרבן העדה כתובות יג י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלש ארצות. הן חילוק בא"י לענין נישואין שאם נשא אשה באחת מהן אינו יכול לכופה שתלך אחריו מארץ אל ארץ:

כרך. גדול מעיר והוא מקום שווקים ומכל סביביו באין שם לסחורה וכל דבר מצוי בו. אבל לא מעיר לכרך. שישיבת כרכין קשה מפני שהכרך מתיישבין שם ודוחקים ומקריבין הבתים זו לזו ואין שם אויר:

ולא מכרך לעיר. בכרך שכיחי כל מילי בעיר לא שכיחי כל מילי:

מפני שהנוה יפה בודק. את הגוף ומחליאו ששנוי ווסת אפי' לטובה מביא את האדם לחולי מעיים:

גמ' מתני'. דוקא בשהיה מיהודה והלך לגליל ונשא משם אשה כיון שהיא מגליל ישם נשאה אין כופין אותה לילך אחריו ליהודה אבל אם היה מיהודה ונשא אשה ביהודה שהיא מגליל ושבה אל בית אביה לאחר הנישואין כופין אותה לצאת משם ליהודה כיון שהנישואין היו ביהודה:

אני פלוני שמיהודה וכו'. כך היו רגילין לכתוב ולחתום בשעת נישואין שלא ישתכח הדבר באיזה מקום נשאה לפי שיש מקומות שאין כותבין כתובה ואפי' במקום שכותבין כתובה חששו שמא תטמין כתובתה ותאמר שנשאה בגליל לפיכך היו כותבין שטר כזה להבעל לידע באיזה מקום נשאה:

כופין אותה לצאת. ליהודה אף אם היא עתה בגליל:

בגליל אין כופין אותה לצאת. אם כתוב בשטר אני פלוני מיהודה נשא אשה בגליל אין כופין אותה לצאת מגליל:

ה"ג תני מוציאין מעיר שרובה עכו"ם לעיר שרובה ישראל אבל לא מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עכו"ם וכ"ה בתוספתא. וכן משמע דברוב הדבר תלוי:

במשרה וסמך להרה. לוט היה שוכן בעמק בסדום והמלאכים אמרו לו עלה ההרה והוא אומר הכי וסירב לילך לשם אף שבהר טוב לדור ששולט שם האויר אלא מפני שהנוה יפה בודק אמר לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני וגו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף