קרבן העדה/כתובות/ז/ז

קרבן העדה כתובות ז ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' על מנת שאין עליה נדרים. בגמרא מפרש באיזהו נדרים אמרו:

כל המומין הפוסלין בכהנים. בבכורות קתני להו:

האב צריך להביא ראיה. אם בא לתבוע כתובתה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה צריך שיביא ראיה שלאחר שנתארסה נולדה בה מומין אלו:

נכנסה לרשות הבעל. ניסת והוא בא להוציאה בלא כתובה על מומין שבה:

הבעל צריך להביא ראיה. שקודם שנתארסה היה בה מומין אלו דכיון דלא נמצאו מומין אלו אלא ברשותו אמרינן כאן נמצאו וכאן היו ולאחר שנתארסה באו לה ונסתחפה שדהו:

אינו יכול לטעון. דידע ונתפייס:

גמ' תנינא במומין. כלומר הניחא מומין הפוסלים בנשים מפורש במתני' שהן מומין שפוסלים בכהנים אבל לא תנינן באיזהו נדרים אינה מקודשת ותצא שלא בכתיבה דאין סברא שבכל נדרים תצא נדרה שלא לאכול בשר וכו' דנדרי עינוי נפש הן ומתגנה על בעלה בכך:

מבית שן. שם מקום:

ככלי צבעונין הן. דרוב הנשים מתכסים בבגדי פשתן ההן:

הלכה. אחר קידושין אצל החכם:

והתיר לה. הנדרים שהיו עליה מקודם:

וריפאה. מן המומין:

עוקר את הנדר מעיקרו. שהרי פותח לה בחרטה אדעתא דהכי מי נדרת והיא אומרת לו לא וחכם אומר לה הרי הנדר מביא לך לידי כך הלכך לאו נדר הוא ומותר לך נמצא כמי שלא היה עליה נדר בשעת הקידושין:

אלא מכאן ולהבא. אבל עד עכשיו היו בה נמצא שבשעת תנאי קידושין הטעתו:

אצל הזקן והתיר לה אינה מקודשת. דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד הלכך אדעתא דהכי לא קידשה:

מתניתא. הך ברייתא דתני בה הלכה אצל הזקן והתיר לה אינה מקודשת אתיא כר"א. דתנינן תמן. בגיטין פ"ד המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר וכו' רמ"א כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר ושאינו צריך חקירת חכם יחזיר ר"א אומר אחד זה ואחד זה לא יחזיר שלא אסרו צריך אלא מפני שאינו צריך:

ה"ג בדין היה שאפי' נדר שצריך חקירת חכם יחזיר שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו ולמה אסרו נדר שהוא צריך חקירת חכם מפני נדר שאינו צריך חקירת חכם וכ"ה בגיטין ובקדושין. וה"פ בדין היה שבנדר שצריך חקירת חכם יחזיר דטעמא מאי אמרו לא יחזיר שמא לאחר שתינשא לאחר תלך אצל החכם ויתירנה ואומר אלו הייתי יודע שכן הוא אילו היו נותנין לי מאה מנה לא הייתי מגרשה נמצא הגט בטל ובניה ממזרין לפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר ואם חביבה היא עליך לא תמהר להוציאה ואי אתי תו לקלקל לא מהימן שהרי יודע שנאסרה עליו ולא חש לבדוק את הדבר וכיון שכן בנדר שצריך חקירת חכם היה ראוי שיחזיר שהרי ודאי ידע שהחכם יכול להתיר שהרי הוא עוקר את הנדר אלא ודאי שלא רצה שתתבזה אשתו בב"ד א"כ ליכא למיחש לקלקולא אלא מפני מה אסרוהו מפני נדר שאינו צריך חקירת חכם דיכול לכחש ולומר אלו הייתי יודע שאני יכול להפר לא הייתי מגרשה ויותר היה נ"ל דל"ג שהזקן עוקר את הנדר מעיקרו כאן בטעמו של ר"א וכ"ה בבבלי בפרקין:

מותרת להנשא בלא גט. אשה שנתקדשה על מנת שאין עליה נדרים ויש עליה נדרים שיכול החכם להתיר ולא הלכה אצל החכם מותרת להנשא בלא גט:

הוון בעיי מימר. סברוהו בני הישיבה לומר:

מ"ד מותרת להנשא בלא גט ר"א. דודאי ע"מ כן לא קידשה דקסבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד:

כולה רבנין. חזרו ואמרו דאיכא לאוקמי שני ברייתות כרבנן:

שמתוך שהיא וכו'. והוא מתיר לה את הנדר יהיו חלין עליה קידושי הראשון ובניה ממזרין אף היא אינה נשאלת על נדרה לפיכך מותרת להנשא בלא גט:

שלא תלך אצל הזקן. לאחר שנישאת לשני:

מתניתא אמרה. משנתינו איירי בשקידשה על תנאי וכנסה סתם דסיפא כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים ארישא קאי כשקידשה ע"מ שאין עליה נדרים:

אפי' קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה. דסיפא כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים וכו' איירי בשקידשה נמי בסתם:

וצריכה גט אפי' קידשה על תנאי וכנסה סתם. דכיון שכנסה אמרי' אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובעל לשם קידושין אפי' יש עליה נדרים אבל לענין ממון התנאי קיים שאם ימצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה:

מה אמר בה רשב"ל. מי אמרינן טעמיה דרשב"ל כיון דכנס אחולי אחיל ונתרצה אע"פ שיש עליה נדרים אבל גירשה מן האירוסין אפי' כנסה סתם אין לה כתובה דמצי אמר אי אפשי באשה נדרנית או דלמא טעמא דרשב"ל כיון דקדשה סתם אחולי אחיל ואפי' גירשה מן האירוסין יש לה כתובה:

נשמעינה מן הדא. תא שמע מסיפא דמתני' האב צריך להביא ראיה. אע"ג דקדשה סתם אפ"ה אם לא הביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין אלו אין לה כתובה:

ה"ג הא אם לא הביא האב ראיה אין לה כתובה:

ה"ג מה חמית למימר בשקדשה סתם וגרשה מן האירוסין אנן קיימין וה"פ דפריך מה ראית לומר דבקדשה סתם איירי סיפא דמתני' ומשני הן דבתרה. מסיפא דהך מוכח כן:

ה"ג ואין במתנה אף במומין שבגלוי יכול לטעון וכ"ה בקידושין. וה"פ אס"ד בשהתנה בפירוש על מנת שאין עליה מומין איירי מתני' א"כ אף במומין שבגלוי יכול לטעון דהא התנה כן מפורש וליכא למימר ידע ומחל:

ופריך הא. אמרו חברייא לפני ר"י אמור סיפא דסיפא ותיקשי לרשב"ל לדבריך שאתה אומר דמתני' איירי בקדשה סתם:

והך. אי איירי בקדשה סתם וכנסה סתם אף אם הביא הבעל ראיה דקודם שנתארסה היו בה מומין אלו יש לה כתובה לרשב"ל:

מתניתא. הך סיפא איירי שנכנסה לרשות הבעל אבל עדיין לא בעל ולא מחל:

ה"ג ומאי דמר רשב"ל. והא דאמר רשב"ל בקדשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה איירי בשכנס ובעל שאני אומר כיון שבעל נתרצה ומחל על המומין ואפשר דטעמא דרשב"ל אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הלכך דוקא בבעל:

הוסיפו עליהן. בנשים שאין בכהנים:

בעור הפנים שנו. שהסומא עומדת בעור הפנים הלכך אפי' אין בה שיער נמי הוי מום:

תיפתר. תפרש דאיירי בעומדת השומא תחת הכפה שבראשה שפעמים מתחזיא ופעמים מכוסה:

. כגון הדין דינרא קורדיינא. כהא דינר היוצא בהרי אררט ושיעורו כשיעור איסר האיטלקי:

ה"ג שיער כל שהוא. וה"פ שומא שיש בה שיער כל שהוא הוי מום:

ה"ג שאל אשה קרחה ושיטה של שיער וכו'. וה"פ מיבעיא ליה אשה שראשה קרחה ושורה שיער מקפת אותו מאזן לאזן מי הוי מום באשה דבאיש דבר נוי הוא:

בעיי משמע מן הדא. סברו למפשט הך בעיי מהא:

ולא אדכרון קרחה. ולא הזכירו קרחה שהוסיפו באשה ש"מ דשויא אשה לאיש בזה ולא הוי מום:

רבי נסה. שם חכם:

מום היא. באשה קרחה ושיטה שיער מקפת מאוזן לאוזן:

לא מתני. כלומר והא דלא קחשיב שהוסיפו קרחה דלא קחשיב אלא דבר מכוער באיש ובאשה ואפ"ה באיש לא הוי מום ובאשה הוי מום:

אבל דבר שהוא נוי באיש. כגון קרחה ושיטה שיער מקפת מאזן לאזן אע"ג דהוי מום באשה לא תני ליה:

תדע לך שהוא כן. דלא תני אלא דבר שהוא מכוער בשניהם:

מתניתא הא דתנן במתני' היו בה מומין ועודה בבית אביה על האב להביא ראיה:

במומין שאין דרכן להיוולד. כגון יתרת אבר ודדמיין ליה שאין דרכן להיוולד תוך זמן מועט:

ה"ג אפי' עד שלא נכנסה לרשות הבעל על הבעל להביא ראיה וכו'. וה"פ כיון שדרכן להיוולד מוקמינן הגוף על חזקתו ואמרינן השתא הוא דנולדו בו ועל הבעל להביא ראיה שהתנה עמה שאם יהיה בה מום קודם שתכנס לרשותו לא יהיו הקידושין חלים כלל א"נ ה"ג מתני' במומין שדרכן להוולד אבל במומין שאין דרכן להוולד אפי' וכו' האב צריך להביא ראייה וכו' וכ"מ בבבלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף