קרבן העדה/יבמות/ט/א

גרסה מ־22:59, 25 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז
עמודי ירושלים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יש מותרות. ה"ג כהן הדיוט שנשא את האלמנה כ"מ בגמרא:

כשר שנשא כשרה וכו'. בגמרא מפרש:

גמ' למה לי נשא. אכהן הדיוט שנשא אלמנה פריך למה תנא נשא הא אפי' אם קידש אחיו אלמנה מאיש אחר ומת גם הוא ונפלה לפני אחיו הרי זו מותרת לבעל ואסורה ליבם:

למה לי אלמנה. כלומר ותו קשיא למה תנן אלמנה הא אפי' אם נשא בתולה ומת אסורה לכה"ג דהא השתא מיהת אלמנה היא ולא משני מידי א"נ ר' ניחא לא שאל אלא למה תנן נשא ולא תני קידש ור' יונה השיב תיקשי לך נמי למה תנן אלמנה ולא תנן בתולה אלא משום דקבעי למיתני סיפא כ"ג שנשא אלמנה ויש לו אח כהן ודוקא אלמנה אבל בתולה חזיא ליה משום הכי תני רישא אלמנה מהאי טעמא נקט נמי נשא דסיפא דוקא נשא:

ה"ג ואילין אינון הא אית לי חורנין. וה"פ ותו ליכא והא איכא צרת סוטה כגון שהיה נשוי שתי נשים וזינתה אחת תחתיו בעדים ומת בלא בנים היא וצרתה פטורות מן החליצה ומן הייבום דטומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה והרי היא כעריות שפטורות צרותיהן ולבעלה הצרה מותרת:

אחיו וכו'. והא איכא נמי אם נשא אחיו המת לאחות חלוצתו של היבם שמותרת לבעל כדתנן לעיל פרק החולץ ליבמתו וכו' ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין:

כשר שנשא כשרה וכו'. כלומר והא איכא נמי כשר וכו' אע"ג דבמתני' תנן כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל מ"מ לפי מאי דמסיק בסמוך סמינן ממתני' הך בבא קאמר הש"ס מאן דפליג על ר"י בר בון קשיא למה לא תני נמי הא ויותר נראה דל"ג הך בבא כשר שנשא כשרה כאן אלא ה"ג אחיו שבא וכו' ומותרת ליבם הדא וכו':

הדא. משנתינו סייעתא לר' יונה דאמר כללות ששנה ר' במתני' הן לאו דוקא אפי' במקום דתנן ואלו:

ופריך ולא כן וכו' וחלל מותרין. בכהנות שלא הוזהרו הכשרות להנשא לפסולין א"כ אף היבם מותר בכשרה:

ומשני כיני מתני'. כן צריכין להגיה במתני' ה"ג חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר. וה"פ כיון שבא עליה החלל נעשית חללה ואסורה לכהן הכשר:

ה"ג ופסולים על הכשרות ופסולות על הכשרים אבל לא כשרות על הפסולין:

ופריך והתני לא יקחו לא יקחו. כתיב אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו תרי זימנא לא יקחו ל"ל ללמד שהאשה מוזהרת ע"י האיש וכל שהאיש לוקה אף האשה לוקה:

ה"ג סברין מימר בכשרות על הפסולין. וה"פ סברוה למימר קרא יתירא דלא יקחו אתי להזהיר אף הכשרות על הפסולין וקשיא לר' יוסי בר בון ואינו כן דקרא לא אתי אלא להזהיר פסולות על הכשרים שכשם שהכהן מוזהר שלא ישא זונה חללה וגרושה כן הפסולות מוזהרות שלא תנשאו להם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף