קרבן העדה/שבת/טז/ו

גרסה מ־21:55, 22 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עור של גדי. לח:

מפני שהוא מחרך. כווץ ואינו נשרף ומתוך כך הוא מגין על התיבה:

בין מלאין. מים:

שאינן יכולין לקבל כח חום האור. מפני שחדשות הם:

גמ' כיני מתני'. כן היא מתני' משיאחז האור בהן. דהיינו קודם שאחז האור בהן אבל משכבר אחז בהן האור אוסר הת"ק דסובר גרם כיבוי כי האי אסור:

נותן מים מצד השני. פליג אסתמא דש"ס וסובר דמתני' משאחז בהן האור איירי דאף זה גרם כיבוי הוא דלא מקרב כיבוי וה"ה נתינת המים גרם כיבוי הוא:

דר' יוסי היא. אמתני' דס"פ כירה קאי דתנן התם נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצו' ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה ועלי' קאמר דר"י היא דס"ל גרם כיבוי אסור:

ה"ג מה פליגון ר"י ורבנן. דהיינו ר"ש בן ננס:

בשעשה מחיצה של כלים. שיש בתוכן מים שאינו מכבה עד שיבקעו הכלים:

אבל אם עשה מחיצה של מים. כגון מחיצות של שלג וברד לא פליגי דלכ"ע אסור:

ממה דמר ר"ש וכו'. ממאי דאמר ר"ש דמתני' דר"י היא ש"מ דרבנן דהיינו ר"ש ב"נ אפי' מחיצה של מים מתיר דהא נתינת כלי של מים לקבל ניצוצות למחיצה של מים דמי ואפ"ה מוקים לה כר' יוסי ולא כרבנן:

גמ' אפיק רבי אימי כרוז. הכריז ר"א כרוז בשוק של עכו"ם ואמר מי שמכבה לא יפסיד כלומר יתן לו שכרו לאחר השבת:

אמר רבי אלעזר בי ר"י. לפני רבי יוסה שרבי אימי עבד כן ותמה עליו איך עבד כן:

סכנה היתה. א"ל (רבי אימי) מסתמא סכנה היתה:

ופריך אם היתה סכנה אפילו רבי אימי יכבה בעצמו:

יטפי. יכבה:

ה"ג אלא אפילו בגדולים שבישראל. ולא משני מידי דרבי אימי מתיר אפילו שלא במקום סכנה כיון דאינו עושהו שלוחו ממש:

הניחו לגבאי שיגבה חובותיו. הצדיק על עצמו דין שמים:

ולאיפרכוס. שר הממונה על החיל:

לא היה צריך לעשות כן. להזהירם שלא יכבו שהרי שנינו עכו"ם שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה:

במגורה דרבי יונה. בשכונתיה דרבי יונה:

בעי מטפייתה. רצה לכבותה:

א"ל. נפתיי' לרבי יונה:

בגדך מדלי. במזלך תהא מונחת אוצרי ואם יגיע לו היזק הוא ישלם לו:

א"ל אין. שרוצה לקבל אחריותו:

פרס גלימיה. על הגדיש והאש ברחה מן הגדיש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף