פני משה/גיטין/ז/ז

גרסה מ־16:29, 21 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' היה הולך מיהוד' לגליל. מתני' הכי משמע דקאמר ה"ז גיטך אם לא באתי מכאן עד ל' יום דהתנאי הוא מיום שאצא מכאן וקתני היה הולך מיהודה לגליל משמע שתלה הגט גם בביאתו לגליל ומפרש בבבלי דהכא מיירי שהתנה שני תנאים אי מטינא לגליל לאלתר ליהוי גיטא ואי לא מטינא לגליל אי משתהינא תלתין יומין ולא אתינא ליהוי גיטא ואי לא לא ליהוי גיטא והלך והגי' לאנטיפטר' שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום בטל הגט דלא לגליל מטא ולא אישתהי תלתין יומין:

וכן אם היה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי. שהוא בקצה גבול הגליל:

וכן אם היה הולך למדינת הים והגיע לעכו. שהוא בקצה גבול' של א"י וחזר בתוך ל' יום בטל הגט שהרי לא הלך למדה"י וגם לא נשתהא ל' יום:

כ"ז שאעבו' מכנגד פניך ל' יום. כשאשתה' ל' יום עובר מנגד פניך אז יהא גט:

הרי זה גט. אע"ג שלא עבר מנגד פניך ל' יום שהרי היה הולך ובא ה"ק הרי זה גט לאחר מכאן כשישתהא ל' יום עובר מנגד פניה וקמ"ל דלא אמרי' הואיל ומעיקרא היה הולך ובא ניחיש שמא פייס ובטל גיטא דמאחר שלא נתייחד עמה בשעה שהיה הולך ובא לא חיישינן שמא פייס והילכך כשיתקיים התנאי וישהא ל' יום עובר מנגד פניה הוי גיטא:

גמ' ליידא מילה. לאיזה דבר היה התנאי דקתני אם לא באתי מכאן עד ל' יום והיה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס והא אנטיפקס ביהודה הוי קיימא ומפרש ר' אלעזר לביתו כלו' דעיקר התנאי היה אם לא יבא לביתו מכאן עד ל' יום וה"ק שהיה רוצה לילך מיהודה ממקום שהיה שם לגליל והגיע לאנטיפרס שהוא ספר ארץ יהודה וכלומר אפי' הגיע לספר וחזר לביתו קודם ל' יום כבר ביטל תנאו דעיקר הקפידה היה שלא יחזור לביתו עד ל' יום ובחדא תנאה מיתפרשא המתני' לר"א:

ר"י אמר למקומות. כלומר למקומות אלו שהוזכרו במתני' ג"כ היה תנאי שאם יגיע לשם מיד הוי גיטא ותרי תנאי הוו כדפרישית במתני':

מתני' מסייע למ"ד לביתו. הכל לביתו היה התנאי דהא קתני בסיפא היה הולך למדינת הים והגיע לעכו וקס"ד דעכו במדה"י קיימא וא"כ מ"ד למקומות שתלה ג"כ כשיגיע למדה"י וא"כ קשיא אמאי בטיל גיטא הרי כבר הגיע לעכו אלא ע"כ דעיקר התנאי הי' בחזירה לביתו לבד קודם ל' יום והרי חזר:

תיפתר כמ"ד. בריש פ"ק עכו כא"י לגיטין ואפי' למ"ד למקומות ולמדה"י נמי היה תנאי ניחא דמשום דהגיע לעכו עדיין לא בא למדה"י:

ואפי' תימר. כלומר דדחי לה הש"ס דאפ"ת עכו כא"י לגיטין היינו לדין גיטין שאצ"ל בפ"נ ובפ"נ משום דבקיאין הן או דשכיחי שיירות כדאמרי' בפ"ק:

שמא לתנאי גיטין. בתמיה שיהא נקרא א"י ממש לענין תנאי המוזכר במשנתינו:

ואסור להתייחד עמה. אסיפא דמתני' כ"ז שאעבור מנגד פניך קאי ואסור להתייחד עמה מזמן כתיבת הגט שמא יעבור כו' ולישנא מעליא נקט במתני':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף