פני משה/יבמות/ד/ח

גרסה מ־16:12, 21 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אסור בקרובותי'. כאלו היא אשתו ואסורות מדרבנן בחלוצה:

בזמן שהיא קיימת. אאחותה קאי:

מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו. ולא אמרינן צרה כחלוצה שיהא אסור בקרובותיה כמו בקרובות חלוצה:

ואסור בצרת קרובת חלוצתו. ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה אותה צרה לראובן. כך פירש"י ז"ל. והקשו עליו דא"כ מצינו צרה שלא במקום מצוה וקי"ל דאין צרה אלא מאח כדאמרינן הכא בפ"ק וכן בבבלי ועוד דאפי' חלוצה עצמה שנשאת לאחר ולו אשה אחרת ומת צרתה ודאי שרי' דלא עדיפא חלוצה מגרושה וצרת גרושה מישרא שריא ומכ"ש לצרת קרובת חלוצה אלא דה"פ כגון שני אחין נשואין לב' אחיות לאה ורחל מת ראובן וחלץ יהודה לאשתו ואח"כ מת שמעון הרי הוא אסור ברחל משום אחות חלוצה דרבנן ואסור בצרתה וחולצת ולא מתייבמת. הריטב"א ז"ל וכן כתב הרשב"א ז"ל וכן בתוס' דף מ"א ד"ה הך כו' תמהו שם על פרש"י מכח קושיא הא' ופירשו ג"כ בנשואה לאחין ולא לנכרי ולפי פירושו גרסי שם בגמ' בטעמא דאסרו הא דאזלה לבי דינא ולא גרסינן בהדה לבי דינא פי' שהולכת לחלוץ וכיון דחלצה דמיא לגרושה טפי ואסרו גם צרת קרובתה בנשואה לאחין דדמיא לצרת ערוה אבל צרת חלוצתו דלא אתעביד בה מעשה לא דמיא לגרושה הילכך קרובתה שריא:

גמ' מפני שחלץ לה. טעמא דחלץ לה הוא דאסור בקרובותיה ואפי' לאחר מיתה:

הדא היא כו'. ממתני' זה מסייע ליה להא דאמר רבי יעקב דאין זיקה לאחר מיתה לעיל פרק ב' סוף הלכה א':

והכא כו'. לא שייך הכא אלא התם ואגב גררא נסבה:

שמע לה מן דבתרא. מן הסיפא הביא ראיה לזה כדמפרש ואזיל דמרישא לא מוכחא מידי דאפשר דלרבותא נקט החולץ דלא תימא כיון שחלץ לה פקעה זיקתה ממנו ומותר בקרובותיה:

ואחותה אצל האחין לא כמתה היא. בתמיה דודאי למתה דמיא דממילא בטלה הזיקה ממנה כשחלץ אחיו לאחותה ולא איתעביד בה מעשה כלום וכן נמי בשומרת יבם שמתה ממילא בטלה הזיקה ומותר באמה:

היא אסורה כו' הדא אמרה. זאת אומרת:

שניתנו. דגזרו שניות ג"כ בחלוצה:

והיידא אמרה. ומאיזה דבר אתה שומע זה דאי משום דקתני באבי אביו דהויא ליה כלת בנו שני' ודילמא משום דמת הוא דהיתה כלת בנו ולא משום חולץ וכן מדחי לה בבלי מ':

דא. מזה ש"מ דקתני בבנו ובבן בנו כו' ובבן בנו ע"כ משום חולץ הוא דהוי' ליה אשת אבי אביו שניה דאי משום המת דהוי' ליה אשת אחי אבי אביו הא לא הויא שניה וכאמימר דמכשיר שם בזה. ושם מסיק אליבא דכ"ע מדתני רבי חייא דבן בתו אסור נמי בחלוצה דמשום חולץ הוא דהויא ליה אשת אבי אמו דאי משום מת הא הויא ליה אשת אחי אבי אמו ולא הויא שניה כלל:

כיני מתניתין. כן הוא הוא דמותר אדם כו' וכדפרישית טעמא במתניתין ועפ"י טעות הדפו' נשמט כאן בספרים הא דכתוב למטה בהל' ט' וגרסינן לה הכא. הדא מסייע לההיא דאמר ר' הילא כו' עד לכ"ש והאי דרבי הילא כתוב לעיל פ"ג הלכה א' ושם פירשתיו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף