פני משה/עירובין/ו/ה

פני משה עירובין ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בעל הבית שהיה שותף לשכנים. בשותפות של משא ומתן בסחורה אם היו שותפין לזה ולזה ביין אינן צריכין לערב והיינו בשיתוף מבואות דבכל משתתפין שתופי מבואות אבל בעירובי חצרות הא קיי"ל שאין מערבין אלא בפת ובשיתוף מבואות הוא שיכולין לסמוך על היין שיש להם בשותפות ודווקא שהמין שסומכין עליו הוא בכלי אחד ולפיכך דווקא לזה ביין ולזה ביין אבל לזה ביין ולזה בשמן שאין דרך לתת אותן בכלי אחד אין יכולין לסמוך עליהן לשיתוף מבוי וה"ה לזה בשמן ולזה בשמן וכיוצא בהן שדרך ליתן אותם בכלי אחד סומכין עליהן לשיתוף מבואות ואם השיתוף מבואות נעשה בפת סומכין על השיתוף הזה גם בשביל עירובי חצירות וא"צ שוב לערב בחצירות דקיי"ל סומכין על השיתוף במקום העירוב:

ר"ש אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואע"פ שהן בשני כלים ואין הלכה בר' שמעון:

גמ' רבי בא בשם רבי יהודה בדרך הארץ שנו. כלומר לפי שכך הוא הסדר שעל היין אינן מקפידין על תערובתו לפיכך לזה ביין וכו' אין צריך לערב ואף על פי שאינו בכלי אחד לזה ביין ולזה בשמן כו':

בשם רב. דדוקא בנתונים בכלי אחד היא מתניתא אבל בשני כלים אפי' לזה ביין ולזה ביין צריכין לערב:

טעמא דרבי שמעון. שאפילו לזה ביין ולזה בשמן אין צריכין לערב שכן דרכן לשתותן ליין ושמן כשהן מעורבין והוא אניגרון:

תני. בתוספתא פרק ה':

בין כך ובין כך. אפי' לזה ביין ולזה ביין צריכין לערב ואין סומכין על השותפות שיש להם:

היידן ר' מאיר. איזהו דרבי מאיר:

ר' מאיר דהוא אמר על ידי עירוב על ידי שיתוף. כלומר שצריך שניהן עירובי חצרות ושיתופי מבואות ובתוספתא בפ"ו נשנה כך משתתפין במבוי ומערבין בחצרות שלא לשכח עיקר העירוב דברי רבי מאיר וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין ולרבי מאיר דסבירא ליה אין סומכין על העירוב במקום השיתוף וטעמא שלא לשכח עיקר העירוב וה"נ ס"ל לר"א בן תדאי דאף לזה ביין ולזה ביין צריכין שיערבו ואין סומכין על השותפות שלהן וכדי שלא לשכח עיקר העירוב:

אמר ר' יוסי בר' בון. האי ר"מ דהוא. אמר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו וס"ל דאף בשיתוף מבואות הדין כן והכי אמר בהדיא בתוספתא שם אמר ר"מ מפני מה אמרו אין מערבין לאדם אלא לדעתו לפי שאין רוצה שישתתפו עמו אחרים בחלקו וה"ה הא דר"א בן תדאי דטעמא הויא שהעירוב הוא שלא לדעתו:

על דעתיה דר' מנא. שאומר דהאי ר"מ דס"ל ע"י עירוב ע"י שיתוף א"כ הוא כר' זעירא דלקמיה דאמר נהגו הכל כרבי מאיר בעירובין ולא דהלכה כן אלא שנהגו כך והכי אמר ר' זעירא עלה לקמן בהלכה ז':

על דעתיה דרב. דאמר הלכה כר"א בן תדאי. וא"כ אי ר"מ דר' מנא הא נהגו בלבד אמרינן אלא כר"מ כלומר כהאי ר"מ דקאמר ר' יוסי ברבי בון דטעמא הויא לפי שאין מערבין לאדם אלא לדעתו:

ר' זעירא בשם ר' יוחנן בעירובין. בהא דלעיל ובתענית ציבור בהאי דריש פ"ג דתעני' כדקאמר התם דיש נשיאות כפים במנחה בתעניות ובמעמדות כדגריס התם תני זו דברי ר' מאיר ובשתיהן נהגו כר"מ וגרסינן להא נמי שם וכן במגילה:

אף במגלת אסתר נהגו הכל כר"מ. כדתנן בפ"ב דמגילה מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר' מאיר אומר כולה ונהגו כר' מאיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף