שו"ת הב"ח החדשות/פו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הבונה בשמים עליותיו ובתים חדשים. והגרזן למשדי בי' נרגא לא נשמע בבית בהבנו' קדש קדשים אשר בו יכבדו אלקים ואנשים ובאו בו בשעריו חכמי חרשים. הלא הוא אביהם של ישראל רכבו ופרשים. בריח התיכון מבריח בתוך הקרשים. הגאון המופלג ני' ע"ה פ"ה כבוד מחו' מו' יואל נרו ר"מ אב"ד בעיר אלקים נכבדו' מדובר בה עיר ואם בישראל ק"ק קראקא יצ"ו אתה ה' תשמרנו ותנצרנו עוד ינוב בשיבה דשן ורענן וכבוד והדר תעטרנו שלו ושאנן לכל אוהבי תורתו דמר חכמי עיר גבורי כח עושי דברו איש איש ממלאכתו ביראת ה' אוצרו כרועה ירעה עדרו ושמרו הרב וב"ד על רוב שלום ותענוגו וכולם על הברכה יעמודו:
בתוך עמי אנכי יושב בק"ק טארניפאל והנה איש אחד עולה לקראתי מתושבי קהל קודש כת"ר שמו מ' לעמיל ובידו מגילות עפות ע"ד אשה אחת היתה כאלמנה ולא אלמנה בעבו' כי אישה הרחיק ממנה נדוד ועיגן אותה כמה שנים והנה עכשיו מצא את האיש אשר הוא מבקש ובאו גם שניהם לפני לסדר להם גט כריתות ואחר הדרישה שמעתי לקולם לקבל שכר על הפרישה וכאשר אמרתי לדייק בשמי' ראיתי שערורי' במאיר המגרש דלא דייק בשמי' אלא שינה שם אביו בקראקא ונכתב בכתיבה שהביא כמר לעמיל לפני בן אברהם ולא כן שם אביו באמת אלא יהושע כאשר ראיתי בכל הכתבי' שנכתבו עליו מב"ד ק"ק אוסטראה כתבו עליו בהק"ר יהושע וגם אנשי עירו של זה מאיר המגרש העידו בפני שהי' שם אביו מעולם יהושע ואני הוכחתי את זה מאיר המגרש על מעשה אשר התנכר את שם אביו בקראקא והתנצל בפני ושאין צורך בהתנצלות בכאן וע"פ הדברים האלה שמתי פני לראות והנה אנכי עומד על עין המים מעין היוצא מבית קדשי קדשים מן התלמוד והפוסקים והוא מלתא פשיטא לי שאין לכתוב בגט בן אברהם אע"פ שהוחזק בקראקא ע"פ שם זה לאו כל כמיניה לשנות שם של אביו וכן כתב הרא"ש בתשובה והביאה הטור ס"ס קכ"ט גם בסדר גיטין שלנו בהגה הובאו ג"כ וכיון שהגט פסול כאותה ששנינו במשנתינו דהזורק שינה שמה ושמו תצא מזה ומזה על כן לא חשתי לכתוב בגט בן אברהם אפי' לכתחלה אך אמנם לכתוב גט בן יהושע שהי' שם אביו באמת אם היתה האשה עמו במקום הכתיבה ודאי שפיר לכתוב שם אביו יהושע אבל לשלוח גט זה לקראק' מקום שהוחזק בשם בן אברהם ואין מכירין כלל שם יהושע ודאי דגט פסול הוא אפילו בדיעבד ודברים ברורים הם לפי ענ"ד ופשוטים מתוך סוגיא דתלמודא בפ' השולח דף ל"ד בברייתא דהיו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שתי שמות א' ביהודא וא' בגליל וגירש את אשתו שביהודא בשמו שביהודא ואת אשתי שבגליל בשם שבגליל אינה מגורשת כו' ומלתא דאתיא בק"ו הוא לנ"ד שאין מכירין בקרקא שהי' בן יהושע דפשיטא דאינה מגורשת בגט זה אפי' אם נשאת תצא ואל תשיביני ממה שהעתיק מהרמא"י ז"ל בהגהת ש"ע סי' קכ"ט סעי' יו"ד על בן משומד כשכותבין לו גט והוא עולה לס"ת וחותם א"ע בשטרות ע"ש אבי אביו אעפ"כ בגט כותבין רק שם אביו ההיא ודאי מיירי כשידוע לכל ולא נשתקע שם אביו עדיין אבל אם נשתקע שם אביו המשומד ואין מכירין בו בודאי דאינה מגורשת בגט זה וכדאמרן הלכך נראה פשוט לפענ"ד בשני הגיטין הללו אם בא להזכיר שם אביו פסולי' הם ולכן לא מצאתי להם תיקון כי אם שלא להזכיר שם אביו כלל ומשפטו חרוץ כדין שתוקי ואסופי שאין כותבין אלא שמותיהן לבד וכ"ז נראה לי ברור בעיני לפענ"ד בזה וכיוצא בזה להלכה ולא למעשה אלא מיהא מסתפינא מחבריא פן יאמרו לי כמה יהיר ההוא צורבא מרבנן שתוקע לדבר הלכה לכתחלה בדבר התמי' לרבים כמאן דשרי עורבא ומיקל בדברי אחרוני' שהחמירו לכתוב ב' גיטין ספיקא דכהן ולוי וכ"ש שלא להזכיר שם אביו כלל אע"ג דיש סברא מעליותא לחלק בין כהן ולוי ושם אביו משום דכהן ולוי אם לא כתבינין יש לטעות שמא אחר הוא שהוא ישראל אבל אם אינו מזכיר שם אביו ליכא למטעי באחר וזו סברא שאין עליו תשובה מ"מ משום בעלי יראי הוראה בטלתי דעתי וסדרתי עוד גט שני שמפו' בו שם יהושע אבי המגרש או אולי ירצה האדון ויסכים הוא ובית דינו לשלוח את האשה עם השליח למקום אחר במקום שאין מכירין את המגרש שהי' מוחזק בשם אברהם בתחלה וכההי' דתני בסיפא דברייתא יצאו למקום אחר פרש"י שאינו יהודא וגליל וגירש באחד מהם מגורשת ולכן זה מאיר המגרש לא הוחזק במקום אחר בשם אברהם יכול לגרש בגט זה שנכתב בו שם אביו יהושע אפי' לכתחלה ואין צריך לגט שני כלל שלא נזכר בו שם אביו את כל אלה ערכתי לפני כס תפארת מעכ"ת ומעכ"ת חכם כמלאך אלקים ומימך אנו שותים בצמא ולך משפ' הבכורה והבחירה פי שנים ברוחך להכריע אתה תבחר ולא אני והטוב בעיניך תעשה וגם תוכל ובזה אצא מלפני כת"ר ומרחוק אקוד ואשתחוה ואקרא לשלו' בלשון חיבה מתוך דבר הלכה כי אם זכרתני אתך ואנכי לא אשכחך גדולת מכת"ר תמיד בפי כל היום נאמן באהבתו אוהב תורתו כל היום היא שיחתי. אברהם בלא"מ מו' בנימין אהרן זלה"ה חותם ביום פ' זאת חוקת התורה שנת הישוע"ה לפ"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |