שו"ת מבי"ט/ג/קכא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ארוסה יש לה כתובה מנה לאלמנה ומאתי' לבתולה כדתנן פר' נערה המארס בתו וגרשה אירסה ונתאלמנה וכתב רש"י ז"ל דקסבר יש לארוסה כתובה וב' כתובו' של נערות שלו והר"ן ז"ל כתב דקסבר יש כתובה לארוסה אי נמי כשכתב לה ובימי נערות וקטנות וכו' ובריש אף על פי נמי תנן בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפי' מאה מנה מוסיף נתאלמנה או נתגרשה בין מן האירוסין גובה את הכל ור' אלעזר ב"ע פליג על התוספ' שלא כתבו לה אלא על מנת לכונסה והלכת' כוותיה ולכ"ע ארוסה יש לה כתובה מנה מאתי' והרמב"ם ז"ל פ"י דאישות כתב דווקא כשכת' לה ולא נכנס' לחופה וכו' אבל אם אירס אשה ולא כתב לה כתובה ומת או גירשה והיא ארוסה אין לה כלום ואפי' העיקר כו' וכת' הרב מ"מ זה דעת הגאונים ועיקר ראייתם מדאבעיא לן פ' הכותב ופ"ק דב"מ אי אית לה כתובה לארוסה כשלא כת' לה ולא אפשיטא הילכך אין לה כלום ורבותינו הצרפתים ז"ל חלוקים בזה ואף דעת האחרונים ז"ל לחלוק בדין זה ודעת הרמב"ן כדעת הגאונים ודעת הרשב"א כדעת הצרפתים ז"ל ובהגה' שם כי כן דעת התוספות וכן בהגה באלפסי פ' נערה בשם ריא"ז ובא"ה כתב בשם הרא"ש ז"ל דיש לה מנה מאתי' אפי' ממשעבדי אפי' לא כתב לה ואלו הפוסקים סוברים כמאי דבעי פשיט גמרא האי בעיא פשטא ממתני' דנתאלמנה או נתגרש' בין מן הארוסין גם כן גובה את הכל ומפשט' דתני רב חייא בר אבין אשתו ארוסה לא אונן כו' מתה אינו יורשה מת הוא גובה כתובתה ואשינויי דחיקי דאיירי כדכתב לה לא סמכינן וכיון שיש מחלוקת בדין זה כשלא כתב לה אעפ"י שאנחנו פוסקי' על הרוב כהרמב"ם ז"ל והגאונים ז"ל אפי הכי אם הארוסה היתה תפוסה מנכסי הארוס כשמת או גירשה נאמר קים לן כהני תנאי טובא ונפרעת מנה או מאתים וכן דנתי הלכה למעשה לאיש מפורסם זה קרוב לעשרים שנה ולא חלק עלי שום א' מהרבני' ז"ל אשר היו בזמן ההוא ואם כן כשמתה היא ג"כ והית' תפוסה בנכסי הארוס בבית אביה או יורשיה כיון שהוא אינו חייכ לקוברה ויורשיה קוברין אותה יעכבו ממה שבידם שיעור מנה מאתים דאע"ג דאמרי' ס"פ נערה המאורסה על ההוא גברא דשכיב' ארוסתו ואמרי ליה הנהו רבנן איזיל קבר לה או הב לה כתובתה ואמר להו רב חייא תנינא אשתו ארוסה לא אונן כו' מתה אינו יורשה מת הוא גובה כתובתה ודייקינן הא מתה היא אין לה כתובה מ"ט אמר רב הושעיא שאין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דמשמ' דמתה אין לה כתובה מארוס אפי' הכי נראה לי דהיכא דהיתה תפוסה יקחו יורשיה שיעור כתובת' ממה שבידם דכתב רש"י ז"ל מ"ט דאמרי' כי מתה בחייו אין לה תביעת כתוב' ותקבר בשביל מנה מאתים שהוא יורש ע"כ ביאור דבריו כי מתה בחייו אין לה תביעת כתוב' כדי שתקב' בשביל המנה מאתים שהוא יורש כלומר שאינו נקרא יורש כיון שאינו לוקח שום דבר והר"ן ז"ל פי' ענין זה יותר שכתב ואסיקנא שאין הארוס חייב לקברה לפי שאינו יורש כתובתה כדי שנאמר שיקברה תחת ירושת כתובתה אלא ממילא נפטר ממנה לפי שכך כותב לה לכשתנשאי לאחר תטלי כל מה שכתוב ליכי או כיון שמתה לא תנשא ע"כ ולישנא דממילא נפטר ממנה ר"ל מן החיוב שהי' חייב לפרוע לה אם יגרשנה או כשימו' הוא שהיו חייבים יורשיו לפרוע לה כתובתה השתא נפטר ממילא מאותו חיוב שאינו פורע שום דבר ואינו נקרא בזו שהוא יורש כדי שיהיה חייב לקברה אבל כשהיתה תפוסה ונשארו נכסים שלו ביד יורשיה אינו נפטר ממילא והרי הוא יורש כשיקח מה שהיה בידה ולכן יהיה הדין שיקברנה ויקח מה שהיה בידה או לא יקברנה וישאר בידם כדי כתובתה כמו שאמרו הנהו רבנן איזיל קבר לה או הב לה כתובתה וכן מלשון תנאי כתובה שאין אני קורא בה כשתנשאי לאח' תטלי מה שכתוב ליכי אע"ג דאין אני קורא לכשתנשאי אני קורא תטלי מה שכתוב ליכי דוקא תטלי אבל כשכבר נטלה נטלה. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |