שו"ת מבי"ט/ג/קכג
|
< הקודם · הבא > |
שאלה שטר שכתוב בו שקבל ראובן משמעון ק' פרחי' והשכיר לו בה בתים בסך פרח א' לשנה שעולים שני השכירות מאה שנים ואחר שש שנים מזמן השכירות כ"ז שירצה יש רשות ביד ראובן המשכיר לסלק את שמעון השוכר ולחזור הק' פרחים וינכה פרח א' לכל שנה שעברה וכל הוצאות ותיקוני' של הבתים על (המעות) [המשכיר] ויוצי' מעו' ההוצאות השוכר ויהי' נאמן בכל דבריו וישלם לו המשכיר כל ההוצאות ועל ק' פרחים אחרים שהיה חייב המשכיר לשוכר נתחייב לפורעם י"ו כל שנה בששת השנים ואם לא יפרע בזמנים הנזכר יוכל השוכר למכור הבתים הנז' להפרע מן הק' ומן הק' או מה שישאר מהם ע"כ ענין השטר של שכירות ועתה טוען המשכיר ששכירות הבתים היה שוה כ"ה פרחים בכל שנה וגם שיש בשכירות זה הלואה והוי אגר נטר ותנן המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם גם לא ישכור בפחות גם השכירות של ו' שנים ו' פרחים צריכין לתיקון הבתים ויותר על כל הנזכ' יודיענו רבינו הדין עם מי ואם יש צד רבית קצוצה או לאו:
תשובה כתב הרמב"ם ז"ל פ"ו המלוה את חבירו סלע בה' דינרין או סאתי' חיטים בג' וכו' והתנה עמו שידור בחצרו חנם עד שיחזיר לו הלואתו או ששכר ממנו בפחות וקצב הדבר שפוחת לו מן השכר עד שיחזיר לו הלואתו או שמשכן בידו מקום שפירותיו מצויין בעת ההלואה כגון שמשכן חצרו ע"מ שידור בו בחנם הרי זו רבית של תורה ויוצאה בדיינין וכן המוכר שדה או חצר באסמכתא הואיל ולא קנה הגוף הרי כל הפירות שאכל רבית ומחזיר אותן והוא הדין לכל מי שלא קנה קנין גמור מתחלתו וכו' וכל דבר שאסור משום רבית חוץ מאלו הרי הוא אסור מדבריהם וכו' ונקרא אבק רבית ע"כ בענין הלואה כתב ב' חלוקות שידור בחצר חנם או פחות משכרה שהוא רבית של תורה ובמשכן חצירו כתב חלוקה א' לבד שידור בה חנם שאם בפחות משכר' לא הוי רבית של תורה כיון שהוא דרך משכנתא דבמשכנתא יש לו לבעל המעות כח יותר בחצר כדאמרי' בעלמא מאי משכנתא דשכונה גביה לענין דינא דבר מצרא מה שאין כן בשכירות אפילו שהוא שכירות לכמה שנים גם משכנתא במקום שנהגו שאינו יכול לסלקו עד סוף זמנו הוא כמו קרקע ובעל חוב של מלוה גובה ממנה אפילו מן היתומים דלא הויא כמטלטלי דיתמי דלא משעבדי לב"ח מדין הגמרא והבכור של מלוה נוטל פי שנים ואין השביעית משמטת' וכמו שכתב הרב פ"ז מה שאין כן במקום שנהגו לסלק בכל עת וכ"ש בהלואה על החצר דמי משכנתא דלא הוי כמו קרקע ואם כן בנ"ד דאינו אלא הלואה כשכירות על החצר כדי שיתננה בפחות משיווי' שהוא קצוצ' ובמשכנתא לא הוי קצוצה אלא כשנתנה בחנם דוקא ולא כשנתנ' בפחות משיוויה אלא שנר' מלשון הרב ז"ל שכששכרה בפחות לא הוי רבית קצוצה אלא כשקצב הדבר שפיחת לו שנראה שצריך לומר חצר זה שוה דינר בחודש ומפני שאתה מלוה לי אתנהו בחצי דינר:
עוד יש בהלוא' זו של נ"ד שאינה כמו המלוה לחבירו ע"מ שידור בחצרו חנם או בפחות שנראה שדמי ההלואה קיימים לבעל החצר והמלוה פורע לו שכירות בפחות משיוויו כמו כשהוא דר בחנם שאז הוי רבית של תורה שמעות המלוה קיימים ביד בעל החצר ועליהם פוחת לו כל חודש או כל שנה הדבר הקצוב ששוה יותר השכירות של החצר ובנ"ד אינו כן שכל המעות שהלוה לא נעשו שכירות שכתוב בשטר שנתן או שהלוה לו ק' פרחים על ק' שנים דומיא דמשכנתא דסורא במשלם שניא אילין תיפוק וכו' ובשטר כתוב באופן שפרועים ממנו שכירות כל הבתים הנזכר מכל השנים הנ"ל ואין כאן שום מלוה אלא הכל שכירות ועל זה נ"ל שאין זה רבית קצוצה אפי' שהוא ידוע שהשכיר בפחות כיון שלא קצב מה שהוא בפחות וגם עשה כל מעות ההלואה שכירות כל השנים הנז' גם בק' פרחים אחרים שהיה חייב לו מקודם שהתנה שיפרע לו כל שנה י"ו הרי כתב הרב ז"ל אח"כ הורו רבותי שהמלוה את חבירו ולאחר זמן תבע חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי עד שאחזיר לך חובך הרי זה אבק רבית וכו' ובנ"ד אינו כתוב בשטר שידור בחצרו בפחו' אלא על הק' הראשונים ואלו לא הוזכרו בשכירות וגם לא אמר לו עליהם דור בחצרי עד שאחזיר ואדרבא נתחייב בעל החצר לפורעם לו בכל שנה י"ו פרחים באופן שהם פרועי' תוך הששה שנים של זמן המשכנת' שהתנו ביניהם כי בהלואת הק' נשארים צ"ד בסוף הששה שנים והחוב שהיה חייב מקודם לא ישאר כלל מן הק' בסוף הו' שנים לפי תנאי הפרעון בכל שנה ואין שום רבית אפי' אבק מצד אלו הק' פרחים הכתובים אחר כך בשטר ומן האחרים יש אבק רבית מפני שלא הוזכר שהם משכנתא ואינה יוצאה בדיינים ואפי' היה רבי' קצוצ' מה שאינו לא היו מוציאין מן יתומי המלוה כמו שכתב הרב ז"ל פ"ד ואם מת המלוה אין מוציאין מיד הבנים ע"כ וזהו מה שעלה הרבית קודם מיתת אביהם אבל אם נמשכה ההלואה אחר כך בפני הבנים מוציאין מהם כשיהיה רבית קצוצה ובנ"ד קודם שמת המלוה הקדיש כל הק' והק' לחברת ת"ת ואעפ"י שיהיה אבק רבית מותר להם כל שכן כי נערי ת"ת רובם יתומים נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |