דקדוקי סופרים לפרש"י/שבת/עג/ב
סוד"ה מנינא למה לי. ואנא חזינא דארבעין נינהו:
ד"ה שאם עשאן כו'. ובא להודיעך שאם נתעלמו כל הלכות שבת ממנו כמה חטאות עליו:
ד"ה חייב משום זורע. כלומר אינהו נמי כעין זורע הן וכו':
סוד"ה גומא וטממה. והשוה הקרקע להיות נזרע עם השדה:
סוד"ה מתקן. כגון שהוא רוצה לחפץ זה במקום אחר:
ד"ה דשדא פיסא לדיקלא. זרק פיסת רגבים בדקל:
ד"ה מפרק. דשרייר בלעז וכו':
ד"ה אין דרך תלישה ואין דרך פריקה בכך:
סוד"ה דכניף מלחא ממלחתא. ולאותו חריץ קרי מילחתא:
ד"ה המנפץ. פשתן מן הגבעולין:
 |
ספרי 'שיטת הקדמונים' מונגשים לציבור באדיבות משפחת המהדיר ר' משה יהודה הכהן בלוי ז"ל (הזכויות שמורות)
|