שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/קיב
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה קי"ב
אל המושיע יגן ויושיע לתלמיד ותיק כמהר"ר יהושיע:
את אשר ששמעת אומרים משמי שהוריתי בס"ת שנקרע' עד תוך שיטה שלישית ונחלק אות אחד לשנים שיהיו מתקנים אותו כך דהיינו שיהיו מדבקים מבחוץ קלף דק ולחבר הקרע חבור ודיבוק טוב ויפה שלא יהא הקרע ניכר והאות שנחלק יגררו עם עוד איזה אותיות לפניו ולאחריו אם אין שם שמות שאין נמחקין ויחזרו ויכתבו אותן אותיות שנגררו בכתב מיושר שיהא שוה כמעט לכתב הראשון ויהיו מכוונים שאותו אות שהיה כבר נחלק יהא כולו נכתב על הקלף השלם מצד אחד לקרע והקרע יעבור בין התיבות ואז הס"ת כשר ובנקל יכולים להעמיד אותו תיבה כולו שהקרע היה בתוכו מצד אחד לקרע ולא יהא ניכר שום שינוי בכתב והמכתב הראשון דלא יצטרך למעטו כיון שגרר כמה אותיות לפניו ולאחריו ונראה לך ולדכוותך הוראה זו תמוה דנראה לכון דאין תיקון לספר תורה שנקרעת תוך שיטה שלישית:
הנה אמת נכון הדבר ממני יצאו הדברים וכל כהאי מילתא לימרו משמי דגרסינן במנחות פרק הקומץ דף ל"א אמר רב זעירי אמר רב חננאל אמר רב קרע הבא בשני שיטין יתפור בשלש אל יתפור אמר ליה רבה זוטי לרב הכי אמר רבי ירמיה מדיפתיה משמיה דרבא הא דאמרינן בשלש אל יתפור לא אמרן אלא בעתיקתא אבל בחדתא לית לן בה ולא עתיקתא עתיקתא ממש ולא חדתא חדתא ממש אלא הא דלא אפיצן הא דאפיצן וכו' ונמצא בדברי הקדמונים שנחלקו בפירוש הך מימרא רש"י ז"ל פירש הכי עתיקא קלף ישן מיגני' קריעה אפיצן הוי שחור כעתיקא אפיצן מתוקן הקלף בעפצים שקורין גלש"א עכ"ל רש"י נמצא לפי פירושו של רש"י דמפרש דעפיצן הוי שחור כעתיקתא ובעתיקתא מפרש דמיגניא קריעה הא דאמר בגמרא אלא הא דאפיצא הא דלא אפיצא הוי פירוש דאפיצא לא יתפור משום דהוי שחור כעתיקתא ומיגניא קרועה ודלא עפיצא יתפור דלא מיגניא קריעה ונימוקי יוסף פירש הכי בעתיקתא שהקלף הוא ישן וחלוש ובכל יום הולך וגדול הקרע לא יתפור בחדתא שהקלף חדש וחזק והתפירות יגינו שלא יקרע יתפור דעפיצא הוא עיבוד הקלף ומתוקן כראוי ואז הוא חזק דלא עפיצא הוא חלש ויקרעו מקום התפירות עכ"ל ולפי פירושו הוי פירוש של הא דלא אפיצן הא דאפיצן וכו' דאפיצן יתפור משום דחזק הוא ויגינו התפירות שלא יקרע ודלא אפיצן שאינו חזק לא יתפור הפך פירוש רש"י דמפרש דאפיצן לא יתפור והטור י"ד סימן ר"ף פירש נמי דבאפיצן יתפור ובדלא אפיצן לא יתפור כמו נימוקי יוסף אבל לא מטעמיה דחזק הוא אלא משום דכשהוא אפיצא אין התפירה ניכרת כל כך, לכך יתפור אבל כשאינו מעופץ התפירה ניכרת לכך לא יתפור שכתב וז"ל נכנס הקרע תוך שלש שיטין אם העור מעובד בעפצים יתפור שאז התפירה אינו ניכרת כל כך ואם אינו מעובד בעפצים לא יתפור וכו' עכ"ל וכתב מ"ו הרב ב"ח דהרא"ש גירסא אחרת היתה לפניו בגמר' דאיתא בפסקי הרא"ש הל' ס"ת וז"ל הא דאמרי' בתוך ג' לא יתפור הני מילי בחדתא אבל בעתיקתא יתפור ולא חדת חדתא ממש אלא הא דאפיצן הא דלא אפיצן וכו' עכ"ל:
והנה בפסקי הרא"ש הלכות ס"ת הנדפסים באלפסי גדולי' לא מייתי לישנא דתלמודא בין חדתא ועתיקתא ועפיצן ולא עפיצן אלא שכתב הדין דבעפיצן יתפור כמו שכתב הטור אבל בפסקי הרא"ש הנדפסים בגמרא ויניצי"אה מצאתי גירסא דמייתי הרב מ"ו ב"ח הרי לפי גירסתו בחדתא לא יתפורובעתיקתא יתפור הפך גירסא שלפנינו בגמרא לכך פירש הרא"ש והטור נמשך אחריו דבחדתא התפירה ניכרת ולא יתפור, ובעתיקתא דאין התפירה ניכרת כך מפני שהוא שחור קצת יתפור:
הרי נתבארו דברי המפרשים כולם רש"י והרא"ש ונימוקי יוסף והרב בית יוסף מייתי נמי דעת שאר פוסקים דאזלי בשיטת הנך פירושים:
ויראה דהאידנא שאין אנו מעבדים הקלף בעפיצן אלא בסיד שפיר דמי לתפור הקרע הבא בשלם לכל הפירושים לא מיבעיא לפירוש רש"י דמפרש הא דעפיצן לא יתפור משום דעפיצן הוי שחור כעתיקתא ומיגניא הקריעה ודלא עפיצן יתפור הא קלף דידן לאו עפיצא הוא אלא בסיד מתקנין אותו ואינו שחור כעתיקתא ולא מיגניא ודאי דשרי לתפור אפי' בשנקרע תוך שיטה שלישית וכן נמי לא מיבעיא לפירוש נימוקי יוסף שפירש דבעפיצן יתפור היינו משום שהוא חזק ולא יקרע יותר ובדלא עפיצן שאינו חזק לא יתפור הא קלף דידן כיון שהוא מעובד בסיד נמי חזק הוא אע"ג דלא עפיצו כעפיצי דמיא כמו שכתבו התוספות התם בהקומץ בד"ה הא דאפיצן וכו' וז"ל היאך אנו כותבים ס"ת על הקלפים שלנו הא אינם מעופצים וכו' ומפרש ר"ת דתיקן שלנו חשוב כעפיצן וכו' עכ"ל וכן כתב נמי הטור י"ד בשם ר"ת סי' רע"א וז"ל וצריך שיהא מעובד בעפצים אבל אם אינו מעובד בעפצים הוי דפתרא ופסול ומיהו היה אומר ר"ת דעיבוד שלנו בסיד חשיב כעיבוד עפצים עכ"ל והיינו משום דעפצים לאו דוקא אלא שצריך שיהא עיבוד טוב שיהא הקלף חזק וכן כתב נמי העיטור דעפצים לאו דוקא אלא דומיא דעפצים שיהא חזק ועל ידי סיד נעשה חזק כמו בעפצים לכך גם לפירוש נימוקי יוסף שפירש דבעפצים יתפור משום דהוא חזק ולא יהא נקרע יותר הוא הדין נמי עיבוד שלנו שהוא בסיד דנעשה חזק כמו בעפצים דודאי דשרי לתפור אפילו בנקרע לתוך שלש כל זה פשוט הוא:
אלא אפילו לפירוש הרא"ש והטור שמפרשים באפיצן יתפור היינו משו' דאין התפירה ניכרת כל כך ובדלא עפיצן לא יתפור משום דהתפירה ניכרת דמשמע מתוך פירושו כל שאינו עפיצי דהוי לבן ניכרת התפירה ולא יתפור אפילו הכי נראה דבקלפים דידן אף על פי שאינן מעובדים בעפיצי אלא בסיד סבירא ליה נמי להרא"ש דשרי לתפור בשלש כמו באפיצן דלענין זה נמי הוה עיבוד שלנו בסיד כמו עיבוד באפיצן משום דאין הקלף לבן כל כך כשהו' מעובד בסיד ואין התפירה ניכרת כל כך כמו באפיצן וזה נראה לעין הוא כשמעבדין על ידי סיד אין מראית לבנונית זכה כל כך אף על פי דאפשר הוא שהוא יותר לבן כשמעבדין בסיד משהוא מעובד באפיצן מכל מקום אינו לבן כל כך שתהא התפירה ניכרת כל כך, ולכך שרי לתפור אפילו בבא הקרע בשלש:
וכן פסק נמי מ"ו הרב ב"ח לענין הלכה דבס"ת דידן האידנא שמעבדין בסיד קרע הבא בג' יתפור אלא דנראה ליה ליה מטעם דהאידנא גם הגידין לבנים הם ואין התפירה ניכרת אבל לי נראה כמו שכתבתי שהקלף שמעובד על ידי סיד אינו לבן כל כך שתהא התפירה ניכרת בו כל כך והוי לענין זה כמו באפיצן:
וכיון שבארנו דהתפיר' מותרת ה"ה נמי דיבוק בקלף מותר ע"פ תשובת הרא"ש וכמו שפסק נמי הרב בהגהות ש"ע סימן ר"ף:
ומה שכתבת מהג"ה שלחן ערוך בנחלק אות ע"י הקריעה דפסיל ולא מהני מה שדבקו מאחוריו ההוא מיירי בדלא נעשה תיקון אחר אלא שדבקו מאחוריו הוא דפסול משום דאעפ"י שדבקו מכל מקום עדיין האות נחלק ואינו מוקף גויל מפני שהחצי האות הוא על חלק זה מהקלף וחצי' על חלק קלף השני וצא ולמד מענינו שכתוב בסמוך מיד על זה וז"ל וכן יזהר שלא יתחוב המחט תוך הכתב וכו' עכ"ל והיינו משום שצריך שיהא מוקף גויל וה"ה נמי לעיל מיניה בסמוך בשנקרע האות דפסול אפילו בשדבקו מאחוריו הוי נמי מהאי טעמא שאינו מוקף גויל אבל אם יכול לתקנו בדרך שכתבתי שיגרור האות הנחלק ועוד אותיות אחרות עמו לפניו ולאחריו ויחזור ויכתוב כל מה שגרר ולא יצטרך לשנות הכתב ממה שהיה קודם לכן ויכתוב האות' ההוא שהיה כבר נחלק על צד אחר מהקרע ויהיה מוקף גויל ודאי דשרי אם מדבקו מבחוץ דיבוק וחיבור יפה כיון שאין הקרע מגיע אלא עד שיטה שלישית ולא יותר:
ואחר שכתבתי כל אלה מצאתי נמי בתשובת רבי אליה מזרחי סי' פ"ט שכתב בהדיא כאשר כתבתי וז"ל חזינן אם נחלק האות בענין שאין שום חלק משני חלקיו נקרא בפני עצמו מתינוק דלא חכים ולא טפש יחליף היריעה או יגרור האות הנחלק וקצת מהאותיות הקודמת לו עד שיוכל לכתוב כולן על מקום הגרירה וישאר מקום הקרע חלק ולא יצטרך להחליף היריעה אבל בזולת זה אין תיקון אחר עכ"ל: הרי כתב בהדיא כמו שכתבתי שיש לאות הנחלק תיקון ע"י גרירת אות הנחלק ושאר אותיות עמו ויחזור ויכתבם בחלק אחד מהקלף:
אלא שהיה לי קצת גמגום על מה שכתב הרב ר' אליה מזרחי בההוא ענינא וז"ל שאם לא נשתנה צורת האות אלא שהחלק האחד משני חלקי האות נקרא לתינוק דלא חכים ולא טפש לא יאמר עליה נחלק האות שהרי היא עומדת בקדומה כמו שהיתה טרם החלק וכו' עכ"ל וקשיא לי הא מכל מקום יש לפוסלו כיון שאינו מוקף גויל אבל מצאתי שכבר הקשה הרב ב"י קושיא כזו על הטור א"ח סי' צ"ב שכתב וז"ל ניקב רגל הימיני מן הה"א אם נשאר ממנו מלא אות קטנה כשירה ואם לאו פסולה ואם נפסק אחד מהאותיות אם תינוק וכו' יודע ליקרותו וכו' כשר וכו' ע"כ וכתב הרב ב"י עליה וז"ל ואם תאמר היכי מכשרינן באיפסק שום אות בנקב והא אמרינן בהקומץ כל אות שאין מוקף גויל מארבע רוחותיה פסול וי"ל הא דלא מיפסל בניקב היינו דוקא בנפסק אחר שנכתב וכו' אבל כשבתחלת כתיבתה הית' שם נקב ונפסקה בו אעפ"י שיש בה שיעור אות פסולה משום דמעול' לא הקיפה גויל וכו' והאריך שם עוד הרב בית יוסף בישוב קושיא זאת:
והדרן למילתן דאם יכולים לתקן האות הנחלק בדרך שכתבתי לגרור האות הנחלק עם עוד איזה אותיות מלפניו ומלאחריו ויחזור ויכתבם בכתב ישר על אופן שהאות הנחלק יהא כולו נכתב על הקלף השלם בחלק אחד מן שני חלקי הקריעה והקרע יעבור בין האותיות ודאי דכשר הוא: דהכי נמי הוא הסכמות רבי אליה מזרחי כדלעיל הנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |