שלמי נדרים/נדרים/סז/א

גרסה מ־17:54, 10 בינואר 2023 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שלמי נדרים TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png סז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שלמי נדרים
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף סז הפר האב ולא הפר הבעל אינו מופר עד שיפרו

שניהם בטור סי' רל"ד הביא פלוגתת הרמב"ם והרמב"ן שהרמב"ם סובר שצריך שישמעו שניהם ביום אחד. אבל אם שמע אחד מהם היום והפר והשני שמע ביום שלאחריו והפר אינו יכול להפר וכתבו הב"ח והט"ז ולמד זה מדכתיב ושמע אישה ביום שמעו דהך ביום שמעו אין לו פירוש: דפשיטא ששמע ביום ששמע אלא ודאי דקאי אדלעיל מיניה ושמע אביה וגו' וע"ז אמר דגם הבעל ישמע באותו היום ששמע האב והרמב"ן כתב שכ"א מיפר ביום שמעו אע"פ שלא שמעו ביום א' וכתב הב"ח דנראה דגם הרמב"ן מודה דא"א לפרש הקרא אלא דשמע הבעל ביום שמעו של האב אלא דס"ל דלא כתב קרא הכי לומר שאין הנדר מופר אלא א"כ שמעו שניהם ביום אחד דודאי הפרה איכא אע"פ שלא שמעו שניהם ביום אחד וכדמשמע מאידך קרא דכתיב ואם ביום שמוע אישה יניא אותה דמשמע באיזה יום שיהיה ושמע והפר: אפילו ביום שלאחריו אלא קרא קמא אצטריך לאורויי דאע"פ שהאב הפר ביום שמעו ואח"כ שמע גם הבעל ביום שמעו של אב והחריש לה וקמו נדריה ולא אמרינן כיון ששמע הבעל בו ביום שהפר האב והחריש לה הבעל מסתמא הסכים להפרת האב וכאלו הפר גם הוא הבעל אלא אינו מופר ואצ"ל אם לא שמע הבעל בו ביום שהפר האב אלא למחר והחריש לה דפשיטא דאינו מופר עכ"ל הב"ח וע' בט"ז וע"פ פי' הב"ח אפשר ליישב לשון המפרש בכאן ד"ה ולא הפר הבעל אלא שתק מעל"ע דאין לו מובן וע' בהגהת הרש"ש שהקשה הא זה הוי קיום וא"כ מאי קאמר תו ואצ"ל שקיים א' מהן אבל לפי הנ"ל ניחא דכוונת רש"י אע"פ ששמע הבעל שהאב הפר והוא שתק דלא נימא דשתיקתו הוי כהודאה שמסכים להפרת האב. ולא ששתק ע"מ לקיים קמ"ל כיון דשתק כל מעל"ע שתיקתו הוי כקיום ואצ"ל שקיים בפירוש ועי' בביאורי הגר"א ס"ק י"ג:

בר"נ ד"ה קיים א' מהן צריך למימר כו' אבל הכא חדא מילתא היא ועדיפא מינה עכ"ל ע' ערובין {{ממ|דף עו. ריש פ' חלון דמשני זו ואצ"ל זו קתני אע"ג דשם ג"כ חדא מילתא ועדיפא מינה וביבמות (דף יג.) רבא אמר זו ואצ"ל זו קתני דהוא ג"כ כה"ג ואולי י"ל דעיקר פרכתו כיון דהתנא גופי' אומר ואצ"ל א"כ באמת ל"ל למיתני והרשב"א בחידושיו כתב משום דידע דאיכא בהא צריכותא לאלומי קא מקשה עלה לברורי מלתא וע' לעיל (דף יד:) ובתוס' מעילה (דף טו) ד"ה השתא יש לומר כו' ובכריתות (דף יז:) השתא יש לומר חתיכה אחת מחייב שתי חתיכות מיבעי' ומשני זו ואצ"ל זו קתני ומשם

ליכא תיובתא לסברת הר"ן דשם י"ל: (עי' לוח התקון)



שולי הגליון


Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף